טיפול שיניים ביתר לחץ דם - התאמת הטיפול וניהול סיכונים

נכתב ע״י ד״ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה ומנהלת רפואית של רשת מרפאות מדארט.
בתאריך 22.05.2026

ברוב המקרים אפשר לעבור טיפול שיניים גם עם יתר לחץ דם. ההבדל הוא שלא מתחילים טיפול אוטומטית: מודדים לחץ דם, בודקים איזון תרופתי, מעריכים את סוג הטיפול ומחליטים האם יש צורך בקיצור הפגישה, ניטור, שינוי באלחוש או דחיית טיפול אלקטיבי.
יתר לחץ דם, הוא מצב רפואי המכונה לעיתים בקהילה הרפואית “הרוצח השקט” משום שהוא מתפתח וגורם לנזקים במשך שנים ארוכות ללא כל תסמין מוקדם או תחושת כאב.

כמה מטופלים עם יתר לחץ דם מבקרים במרפאת השיניים?

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2024 כשליש מבני 30-79 בעולם חיו עם יתר לחץ דם, וכ-44% מהם כלל לא היו מודעים למצבם.
בארצות הברית, על פי ההגדרה העדכנית ליתר לחץ דם של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), השכיחות גבוהה אף יותר ומתקרבת למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת. נתון מדאיג לא פחות חושף כי כ-78% מתוכם חיים עם לחץ דם שאינו מאוזן כראוי.

בישראל, המצב טוב יותר. הערכות במערכת הבריאות (נכון ל-2024) מצביעות על כך שכ-29% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מתמודדת עם מצב רפואי זה, כאשר שכיחות המחלה עולה באופן דרמטי עם הגיל ורק 27% מתוכם מטופלים לדרגת לחץ דם מאוזן.
המשמעות הדנטלית ברורה: חלק מהמטופלים שמגיעים למרפאת השיניים עם תחושת בריאות מלאה, עלולים להיות עם יתר לחץ דם לא מאובחן או לא מאוזן.

“טיפול שיניים ביתר לחץ דם אינו תרחיש קצה נדיר או מקרה בודד שרופא השיניים פוגש פעם בחודש, אלא מציאות יומיומית שגרתית בכל מרפאה, בכל יום. מטופלים רבים, המרגישים בריאים לגמרי, הם בעצם עם יתר לחץ דם לא מאוזן, המצריך התייחסות מיוחדת של הרופא.” מסבירה ד”ר אנה נוביקוב, מומחית ברפואת הפה.

איך לחץ דם גבוה משפיע על טיפול שיניים?

הבעיה העיקרית בטיפול שיניים במטופל עם יתר לחץ דם, אינה האבחנה עצמה, אלא מצב שבו מטופל עם לחץ דם לא מאוזן או עם סיכון קרדיוווסקולרי (בשל אירועים לבביים או מוחיים בעברו), מגיב לטיפול בצורה של עלייה חדה בלחץ הדם. התופעה נובעת ממספר מנגנונים.

מבחינה פיזיולוגית, כלי הדם של מטופל עם יתר לחץ דם מעובים וקשוחים, והלב מתאמץ יותר בפעילותו הרגילה. כאב או פחד בזמן הטיפול מוסיפים שכבה נוספת: הם מעוררים שחרור של אדרנלין ונוראדרנלין לזרם הדם, הגורמים לכיווץ נוסף של כלי דם ולעלייה חדה נקודתית בלחץ הדם.

לחומרי האלחוש המקומי השפעה נפרדת שחשוב להכיר. ברוב המקרים אין איסור לשימוש בחומרי אלחוש המכילים אדרנלין, אך יש להיזהר במיוחד מהזרקה שגויה לכלי דם. במטופלים הנוטלים תרופות ממשפחת חוסמי בטא נדרש שיקול דעת בבחירת ההרדמה המקומית, בשל הסיכון לעלייה פתאומית וחריפה בלחץ הדם, המלווה בירידה רפלקסיבית של קצב הלב (ברדיקרדיה).

לתרופות הנפוצות לטיפול ביתר לחץ דם עלולות להיות תופעות לוואי אורליות: יובש בפה, שינוי טעם, תופעות בריריות דמויות ליכן פלנוס, והגדלת חניכיים. חלק מהתרופות מקטינות את נפח הדם ועלולות לגרום לירידת לחץ דם פתאומית בעת מעבר משכיבה לעמידה מכיסא הטיפולים (Orthostatic hypotension).

מימד נוסף הוא האפקט הדלקתי: מחקרים מצביעים על קשר בין מחלת חניכיים, דלקת מערכתית ויתר לחץ דם. טיפול חניכיים אינו מחליף טיפול תרופתי או מעקב רפואי, אך הוא עשוי להפחית עומס דלקתי ולתרום לבריאות הכללית. מחקר ראשוני שפורסם ב-European Heart Journal בשנת 2019 הדגים ירידה בלחץ הדם בעקבות טיפול חניכיים אגרסיבי, לעומת ניקוי אבנית רגיל שלא הניב תוצאה דומה. הנושא מצריך מחקרים נוספים.

טיפ מהרופא

“כמומחה למחלות חניכיים, המסר שלי למטופלים הסובלים מיתר לחץ דם ובעיות לבביות נוספות, הוא שבריאות החניכיים שלכם היא חלק בלתי נפרד מאיזון הבריאות הכללית. טיפול חניכיים יסודי לא רק עוצר את התקדמות מחלת החניכיים ומסלק את מרכיבי הדלקת, אלא עשוי לסייע בהפחתת ערכי לחץ הדם ושיפור התוצאות של הטיפול התרופתי האנטיהיפרטנסיבי. לכן, טיפול שיניים בחולי לב, חייב לכלול הגעה לטיפולי תחזוקה במרפאה. זה לא רק עניין דנטלי, זהו צעד רפואי התומך בשמירה על הבריאות הכללית שלכם.” מבהיר ד”ר אביגדור קלינגר, מומחה למחלות חניכיים.

למה מומלץ למדוד לחץ דם לפני טיפול שיניים?

עבור מטופלים רבים, השלב שבו הסייעת או הרופא כורכים את שרוול מד לחץ הדם סביב זרועם נתפס כמטרד בירוקרטי או כהליך טרחני שמעכב את תחילת הטיפול. אולם, מדידת לחץ דם לפני טיפול היא פרקטיקה קלינית חשובה, ממספר סיבות:

זיהוי מוקדם של מטופלים עם יתר לחץ דם: מטופלים בריאים רבים מאד מבקרים מדי שנה אצל רופא שיניים לשם בדיקה שגרתית, אך אינם פוקדים רופא משפחה או רופא מומחה אחר באותה שנה. המשמעות היא שמרפאת השיניים היא לעיתים קרובות תחנת הרפואה היחידה המאפשרת זיהוי מוקדם של מחלות לב וכלי דם, במטופלים המרגישים בריאים ונמנעים מללכת לרופא משפחה באופן מסודר.
איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA) מתייחס למדידת לחץ דם כחלק מהערכת המטופל לפני טיפול, במיוחד כאשר מתוכנן טיפול פולשני, ממושך או מלווה באלחוש מקומי. בסקר שעליו נסמכות המלצות ה-ADA נמצא ש- 16.6% מהנבדקים במרפאת שיניים נמצאו עם יתר לחץ דם, ומתוכם 27% כלל לא היו עם אבחנה קודמת. זיהוי של ערכי לחץ דם חריגים במרפאת השיניים והפניית המטופל להמשך בירור רפואי יכולים להביא למניעת אירוע מוחי או התקף לב עתידיים.
רישום נקודת המוצא: המדידה הראשונית מספקת תמונת מצב רגעית ואובייקטיבית על מצבו ההמודינמי של המטופל לפני כל התערבות כירורגית או הזרקת הרדמה. מדד זה חשוב לאיתור מצבים של לחץ דם גבוה במיוחד המצריך דחיית או התאמת הטיפול ולהשוואה במקרה של עליית לחץ הדם במהלך הטיפול.
תסמונת החלוק הלבן: מטופל המוכר עם לחץ דם תקין, אך מזנק לערכים גבוהים (מעל 140/90) עם הכניסה לסביבה קלינית ורפואית. מצב זה מעיד על חרדה מהסיטואציה ומחייב אותנו לנקוט באמצעי הרגעה וניטור לאורך הטיפול.

טיפול שיניים במטופלים עם לחץ דם לא מאוזן

במרפאה, הקושי אינו עצם האבחנה של יתר לחץ דם, אלא להבין האם המטופל מאוזן, אילו תרופות הוא נוטל, ואיך הוא יגיב לטיפול ממושך או כירורגי.

מה הסיכון בטיפול במצב של לחץ דם לא מאוזן?

הסיכון המרכזי בביצוע טיפול דנטלי, במטופל עם לחץ דם גבוה ולא מאוזן הוא עלייה חדה בלחץ הדם ובדופק שעלולה להעמיס על הלב וכלי הדם, במיוחד במטופלים עם מחלת לב, אירוע מוחי בעבר או יתר לחץ דם שאינו מאוזן. עלולים להגיע למצב המכונה “משבר היפרטנסיבי”. המנגנון המוביל לכך משלב גורמים אנדוגניים (פנימיים של הגוף) ואקסוגניים (חיצוניים, מטעם הרופא).

כאשר מטופל חווה כאב, אפילו קל, או פחד בזמן הטיפול, גופו מייצר כמויות גדולות של אדרנלין פנימי כחלק מתגובה אוטומטית לסטרס . במקביל, כדי למנוע את הכאב, רופא השיניים חייב להזריק חומר הרדמה מקומית. חומרי ההרדמה המכילים אדרנלין, יעילים יותר במניעת כאב לאורך זמן. האדרנלין מכווץ את כלי הדם באזור הטיפול, שומר את חומר ההרדמה באזור הטיפול לזמן ממושך יותר ומאפשר נטרול כאב עם פחות דימום.

אולם, אצל חולה שלחץ הדם שלו עומד ממילא על ערכים של 160/100, הזרקה עם אדרנלין עלולה להיות בעייתית. הסכנה הגדולה ביותר מתרחשת אם חומר ההרדמה מוזרק בשוגג ישירות אל תוך כלי דם. במקרה כזה, האדרנלין הנוסף מגיע ישירות ללב ולכלי הדם, מגרה את הקולטנים, וגורם לזינוק מהיר בלחץ הדם ובקצב הלב. במצב זה הנחיות איגוד הלב האמריקאי הן הפנייה למיון, על מנת להימנע מסיבוכים כמו שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב אקוטית או התפתחות של הפרעות קצב חמורות.

איך מתאימים את הטיפול במצבים של לחץ דם לא מאוזן?

הטיפול בחולים עם יתר לחץ דם מחייב פרוטוקול ניהול סטרס מוגדר מראש, הנבנה סביב מספר עקרונות מרכזיים:

תזמון: תורים קצרים ככל האפשר, בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר המטופל רענן ועייפות היום טרם נתנה אותותיה.
אלחוש: פרדוקס האדרנלין: מחד, אדרנלין שמגיע למחזור הדם יעלה לחץ דם. מאידך, מטופל שאינו מורדם דיו יחוש כאב ויפריש אדרנלין עצמי בכמות גבוהה פי כמה. ברוב המטופלים ניתן להשתמש באלחוש מקומי עם אדרנלין במינון מוגבל, תוך הקפדה על הזרקה איטית, אספירציה והימנעות מהזרקה תוך-כלית.
חוטי רטרקציה הספוגים באדרנלין: משמשים לעיתים לביצוע מדידות לכתרים. חוטים אלו מכילים אדרנלין בכמות גדולה ויש להימנע מהם ולהשתמש בחלופות.
ניטור: בטיפולים כירורגיים או במטופלים עם לחץ דם גבולי, אין להסתפק במדידה אחת בתחילת הטיפול. ניטור של לחץ הדם כל 10–15 דקות מאפשר זיהוי בזמן אמת של כל מגמת עלייה ועצירת או שינוי הטיפול בהתאם.

“כמומחית לרפואת הפה, אני תמיד מסבירה למטופלים שלי שטיפול שיניים אינו מנותק ממערכות הגוף. בטיפול שיניים ביתר לחץ דם לא מאוזן כמו בטיפול שיניים לחולי לב, אנו נמנעים מטיפולים אלקטיביים ארוכים ומתישים. אנו מתאימים את סוג ומינון חומר האלחוש המקומי, תוך הגבלת כמות האדרנלין כנדרש בפרוטוקולים הבינלאומיים העדכניים, כדי למנוע עומס על מערכת הלב וכלי הדם ולהעניק טיפול בטוח ונוח.” מסבירה ד”ר גלית כהן, מומחית לרפואת הפה.

אילו טיפולי שיניים דורשים זהירות מיוחדת במטופלים עם לחץ דם גבוה?

כאשר מדובר בטיפול שיניים ביתר לחץ דם, לא כל הפרוצדורות דומות.
טיפולים שגרתיים ושמרניים, כמו בדיקה תקופתית, צילומי רנטגן, ניקוי אבנית שגרתי אצל שיננית או ביצוע שחזורים (סתימות), נחשבים לבטוחים למדי גם עבור מטופלים עם לחץ דם גבוה. בטיפולים אלו, רמת הסטרס הצפויה נמוכה, הכאב הצפוי נמוך ונשלט בקלות ואין צפי לדמם בלתי נשלט.

לעומת זאת, טיפולים פולשניים, כירורגיים או ממושכים דורשים היערכות שונה ותשומת לב רפואית מיוחדת. אלו הם הטיפולים המרכזיים המהווים נקודות תורפה ויש לבצעם תחת פרוטוקולים מדויקים:

כירורגיית פה ולסת (עקירות, השתלות עצם והשתלות שיניים): פעולות אלו כרוכות בחיתוך רקמה ודמם. האתגר הקליני הגדול ביותר בהליכים אלו במטופלים היפרטנסיביים הוא השליטה בדימום. המצב מורכב מכיוון שמטופלים עם יתר לחץ דם נוטלים בדרך כלל גם בתרופות נוגדות קרישה (מדללי דם). במצבים אלו, ביצוע השתלה מצריך רופא מומחה שיכיר את התרופות השונות והשלכותיהן ושיידע להשתמש בטכניקות לעצירת דימום מקומיות מתקדמות.
“בשום אופן אין על המטופל להפסיק תרופות אלו על דעת עצמו מתוך פחד מדימום במרפאה.” מדגיש ד”ר אדיר כהן, מומחה לכירורגיה פה ולסת.
ניתוחי חניכיים מורכבים: מחלת חניכיים הינה מחלה דלקתית כרונית המתבטאת בין היתר ברקמה עם נטייה מוגברת לדמם. במטופל עם יתר לחץ דם עצירת הדימום עלולה להיות מורכבת יותר. ולכן, טיפולי וניתוחי חניכיים מצריכים עדינות כירורגית וניהול מוקפד במהלך ולאחר הטיפול.
טיפולי שורש מסובכים ושיקום פה מלא: טיפולים אלו אינם בהכרח מדממים, אך הם ממושכים. ישיבה של שעה או שעתיים בכיסא, כאשר הפה פתוח לרווחה, יוצרת מתח בשרירי מפרק הלסת, עייפות פיזית וקושי בבליעה ומצריכה לעיתים שימוש נוסף באלחוש מקומי. תחושת חוסר האונים וההתשה הפיזית מעלות את רמת הסטרס האובייקטיבי בגוף, מה שעלול להיות מתורגם בגוף כעלייה הדרגתית אך יציבה בלחץ הדם. במצבים של לחץ דם גבוה בטיפולי שיניים, מקובל לפצל טיפולים ארוכים למספר פגישות קצרות יותר, או לחלופין, לרכז את כל הטיפול למפגש אחד תחת סדציה.
תרופות נוגדות כאב: תרופות נוגדות כאב נפוצות אחרי טיפול שיניים הן תרופות ממשפחת NSAID: כמו איבופרופן, נפרוקסן, אדוויל. על פי המלצת האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, תרופות ממשפחה זו עלולות להעלות לחץ דם בחלק מהמטופלים, ובחלק מהמקרים אף לפגוע ביעילות התרופות ליתר לחץ דם. יש לשקול היטב תועלת מול סיכון של במטופלים עם יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ואי ספיקה כלייתית, במיוחד אם יש צורך בשימוש מעבר לימים בודדים.

השפעת סטרס וחרדה על לחץ הדם בזמן טיפול שיניים

קרוב ל-50% מהמטופלים מדווחים על מידה כלשהי של חרדה מטיפול שיניים. חרדה זו אינה רק תחושה סובייקטיבית, יש לה השפעה מדידה על לחץ הדם. “תסמונת החלוק הלבן” היא מצב שבו לחץ הדם בסביבה הקלינית גבוה מהרגיל. מחקר שפורסם בסקנדינביה ב-2021 מצא ש-17.7% מהמטופלים הגיעו למרפאה עם לחץ דם מוגבר. אין לפטור זאת בטענה שמדובר “רק בלחץ” העומס על כלי הדם והלב של המטופל הוא ממשי ועלול להיות מזיק.
בנוסף, חרדה מורידה את סף הכאב. כלומר, במצבי חרדה מרגישים כאב חזק יותר. המשמעות המעשית היא שיהיה צורך ביותר זריקות אלחוש, כלומר יותר אדרנלין.
הפתרון הוא ניהול נכון של חרדה דנטלית. הסבר כל שלב ושלב מראש, תזמון לשעות בוקר רגועות יותר, חלוקה לטיפולים קצרים יותר, הקפדה על הרדמה מקומית אפקטיבית, ובמידת הצורך סדציה באמצעות גז צחוק או סדציה עמוקה לפי הצורך.

מתי דוחים טיפול שיניים בגלל לחץ דם גבוה?

איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA – American Dental Association), בהסתמך על הנחיות איגוד הלב האמריקאי (AHA – American Heart Association), הגדיר את ערכי לחץ הדם בהם ההתערבות הדנטלית הופכת למסוכנת, תוך הבחנה בין טיפול שגרתי אלקטיבי לבין טיפול חירום (כמו זיהום חריף או כאב עז, הגורמים בעצמם לעלייה בלחץ הדם):

לחץ דם תקין (מתחת ל- 140/90)
על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי WHO.
המטופל נמצא בטווח הבטוח. אין כל מניעה לביצוע טיפולי שיניים מכל סוג שהוא.
יתר לחץ דם (בין 140/90 ל-160/100)
במצב זה, לחץ הדם מעיד על עומס סיסטמי. הרופא יפעל להפחתת הסטרס ויפעיל שיקול דעת בשימוש באדרנלין. ההמלצה הבטוחה היא 2 קרפולות אלחוש המכילות אדרנלין בריכוז של 1:100,000. מומלץ לנטר את לחץ הדם לפני, במהלך ובסוף הטיפול, במיוחד בפרוצדורות ממושכות.
לחץ דם גבוה משמעותית (160/100 ועד 180/110)
יש לתת למטופל לנוח כחמש עד עשר דקות ולבצע מדידה חוזרת. אם המדידה החוזרת מאשרת את הערכים הגבוהים, ההמלצה היא לדחות טיפול שיניים אלקטיבי, אם ניתן. המטופל יופנה לייעוץ אצל רופא המשפחה לאיזון התרופתי.
במצב חירום דנטלי ניתן לבצע טיפול חירום שמרני, שמטרתו לשכך את הכאב. וזאת תוך כדי ניטור לחץ דם חוזר כל 10-15 דקות, ושימוש בטכניקות הרגעה.
משבר היפרטנסיבי (מעל 180 סיסטולי או מעל 110 דיאסטולי)
זהו קו אדום. מדדים אלו מעידים על מצב רפואי העלול לסכן את איברי המטרה (מוח, לב, כליות). במצב זה, מומלץ להימנע מטיפול שיניים, ולדאוג להפניית המטופל לטיפול רפואי דחוף.

למה חשוב שטיפול שיניים ביתר לחץ דם יתבצע במרפאת מומחים מנוסה?

חשוב להכיר את הדיון המקצועי בעולם. ישנה ביקורת על ביטול אוטומטי של טיפולים רק לפי ערכי לחץ הדם, במיוחד כשמדובר במטופלים מאוזנים אסימפטומטיים. טיפול שיניים במטופלים עם רקע רפואי מורכב דורש נהלים, ציוד, ידע, ניסיון ושפה מקצועית אחידה בין המומחים השונים, כדי להעניק טיפול שיניים נכון, מבלי לסכן את בריאות המטופל.

יתר לחץ דם הוא אכן אתגר רפואי הדורש התייחסות, אך הוא אינו אמור לעמוד ביניכם לבין בריאות פה תקינה, תפקוד נוח ואיכות חיים דנטלית טובה יותר. ההיפך הוא הנכון: שמירה על חניכיים בריאות חיונית להפחתת העומס הדלקתי בגוף ולסיוע בשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. זו בדיוק הסיבה שבמדארט אנו דוגלים ברפואת שיניים זעיר-פולשנית. כשאנחנו בוחרים בגישה שמרנית ומדויקת שמונעת טראומה מיותרת לרקמות, אנו מפחיתים משמעותית את הסטרס הפיזיולוגי על הגוף. עבור מטופל עם יתר לחץ דם, המשמעות היא כפולה: שמירה על השיניים והחניכיים הטבעיות, ושמירה על מדדי לחץ דם יציבים לאורך כל הטיפול.

המפתח לטיפול בטוח, טמון בשקיפות מלאה מול הצוות הרפואי, שימוש בפרוטוקולים נכונים, ובחירת מרפאה המתמחה באופן ייעודי בניהול מטופלים בסיכון.

צרו קשר לייעוץ והתאמה אישית של טיפול בידי רופאים המיומנים בטיפול במטופלים עם מחלות רקע.

המאמר נכתב ונערך ע״י ד״ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה ומנהלת רפואית ברשת מרפאות מדארט.
השתתפו בכתיבה ובבקרה מקצועית: ד״ר אנה נוביקוב, מומחית ברפואת הפה, ד”ר אדיר כהן, מומחה בכירורגיית פנים ולסתות וד״ר אביגדור קלינגר, מומחה ברפואת חניכיים.

התוכן במאמר זה נועד למידע כללי ולהעשרה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או דנטלי אישי, אבחון, או טיפול. בכל שאלה רפואית, שינוי תרופתי, תסמין מתמשך או החלטה טיפולית, יש לפנות לרופא/ת השיניים או לרופא/ה המטפל/ת בהתאם לשאלה.

שאלות נפוצות בנושא טיפול שיניים ביתר לחץ דם

אפשר לעבור טיפול שיניים כשיש לחץ דם גבוה?

כן, בהחלט אפשר. אצל רוב המטופלים הסובלים מיתר לחץ דם הנמצא תחת שליטה ואיזון תרופתי, הטיפול הדנטלי באופן רגיל, תוך ביצוע התאמות קלות. כאשר לחץ הדם חורג מערכים בטוחים באופן משמעותי, רופא שיניים מומחה ומיומן ינחה להשהות טיפולים שאינם דחופים, עד לאיזון רפואי נאות, אך יוכל להעניק עזרה ראשונה דחופה להקלה על כאב באמצעים בטוחים ומנוטרים.

מה קורה אם לחץ הדם עולה בזמן טיפול שיניים?

אם מזוהה עלייה משמעותית ומסוכנת במדדי לחץ הדם במהלך הטיפול (תודות לניטור הרציף), הצוות הרפואי יעצור את הטיפול. הרופא יעביר את המטופל למנח ישיבה נוח, יספק חמצן במידת הצורך ויעריך את הסיבה לעלייה בלחץ הדם. אם לחץ הדם מעל 180/110, המטופל יופנה להמשך טיפול במיון רפואי או במרפאה לרפואה דחופה.

האם טיפולי שיניים ארוכים מסוכנים ללחץ דם?

במידה מסוימת, השהייה הממושכת בכיסא הטיפולים מהווה אתגר פיזיולוגי ופסיכולוגי. טיפולים ארוכים (כגון טיפולי שורש מורכבים או השתלות מרובות) עלולים להוביל לעייפות של שרירי הלסת ולתחושת מתח ואי-נוחות גוברת, אשר מתורגמות על ידי מערכת העצבים האוטונומית לעלייה הדרגתית בלחץ הדם.

מתי עדיף לדחות טיפול שיניים בגלל לחץ דם?

לא מומלץ כלל להתחיל טיפול שיניים שגרתי (כגון ניקוי אבן או החלפת סתימה) אם לחץ הדם במרפאה נמדד בעקביות מעל 160/100. במצבים כאלו, יש להשהות את הטיפול הדנטלי ולהפנות את המטופל להערכה ואיזון אצל רופא המשפחה שלו

אפשר לקבל טיפול שיניים בטשטוש או סדציה כשיש לחץ דם גבוה?

כן, ויכול להתאים למטופלים חרדתיים עם טיפולים מורכבים. טיפול שיניים בסדציה יכול להתאים לחלק מהמטופלים עם יתר לחץ דם, בעיקר כאשר חרדה דנטלית גורמת לעלייה חדה בלחץ הדם. עם זאת, ההחלטה תלויה בערכי לחץ הדם, מחלות הרקע, התרופות, סוג הסדציה ורמת הניטור במרפאה. במטופלים עם יתר לחץ דם לא מאוזן, יש לבצע הערכה רפואית לפני החלטה על סדציה או הרדמה.

אפשר לעבור טיפול שיניים אם שכחתי לקחת תרופה ללחץ דם?

לא מומלץ. תרופות לאיזון לחץ הדם מיועדות לשמור על יציבות העורקים והלב לאורך שעות היום, במיוחד לנוכח מצבי סטרס פוטנציאליים כמו אלו העשויים להתרחש במרפאת השיניים. אם בבוקר הטיפול שמתם לב ששכחתם ליטול את כדורי הלחץ דם הקבועים שלכם, חובה לעדכן מיד את הצוות הרפואי. ברוב המקרים, הרופא המטפל יעדיף לדחות את התור למועד קרוב אחר, שבו המערכת הקרדיווסקולרית שלכם תהיה מאוזנת ומוגנת כהלכה.

לחץ דם גבוה יכול לגרום לדימום מוגבר בזמן טיפול שיניים?

כן, בהחלט. במהלך הליכים כירורגיים כמו עקירות, שתלים או ניתוחי חניכיים נפתחים כלי דם קטנים. לחץ דם גבוה עלול להקשות על שליטה בדימום מקומי, בעיקר בטיפולים כירורגיים ובמיוחד כאשר המטופל נוטל גם תרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות.