בשיקום על גבי שתלים קיים בדרך כלל שלב ביניים, הנובע מהצורך להמתין לריפוי העצם לאחר העקירה ולקליטה מלאה של השתל לפני העמסתו בכתרים. בשלב זה על הרופא המשקם לתכנן עבור המטופל שיקום זמני לשלב המעבר.

אפשרויות השיקום הזמני הן רבות ויש לבחור את השיקום הזמני המתאים למטופל ולמקרה:

ללא שיקום זמני
לעיתים, בעיקר כאשר האזור המשוקם על ידי שתלים הוא באזור אחורי של הלסת, ניתן לוותר לגמרי על שיקום זמני ולהשאר ללא שיניים באזור עד לקליטת השתלים ולשיקום הקבוע.

תותבת נשלפת
לעיתים קרובות השיקום הזמני הוא סוג של תותבת נשלפת, בדומה לתותבת ממנה מנסה המטופל להימנע בעזרת שיקום ע”ג שתלים.

העמסה מיידית על השתלים
במקרים נבחרים, בהם הסגר מאפשר ועוצמת הקיבוע הראשוני של השתלים טובה, ניתן לבצע העמסה מיידית של השתלים על ידי גשר זמני. במקרה זה רצוי לנתק את הגשר הזמני ממגע סגרי ולהקפיד על כלכלה רכה. גם בהעמסה מיידית לא ניתן להפעיל כוחות על השתלים, מבלי לסכן את קליטתם.
על מנת לשפר את ההגנה על השתלים בשלבי הקליטה, ניתן להחליש את שרירי המסטר, על ידי הזרקת בוטוקס לבסיס השריר, באופן חד פעמי.

גשר זמני שנתמך על שיניים סמוכות
במקרים מסויימים, בהם השיניים הסמוכות לאתר ההשתלה הן שיניים עם טיפולי שורש המיועדות לשיקום על ידי כתר, ניתן כפתרון זמני להכין גשר על השיניים הללו שישלים גם את האזור מחוסר השיניים (אזור בו בוצעו השתלים).

גשר מרילנד זמני
במצבי סגר מסויימים, ניתן לחבר גשר מרילנד (גשר המודבק לצידן הפנימי של השיניים ואינו מצריך השחזה או פגיעה בשיניים התומכות) שישלים שן או שתיים חסרות.

קשתיות שקופות
קשתיות שקופות (כמו קשתיות של יישור שיניים), יכולות לכסות ולהשלים באופן זמני אזורים של חסר שיניים חלקי.