טיפולי שיניים לחולים אונקולוגיים

נכתב ע״י ד״ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה ומנהלת רפואית של רשת מרפאות מדארט.
עודכן בתאריך 15.3.2026

כאשר מתקבלת אבחנה של מחלה סרטנית, תשומת הלב מופנית באופן טבעי אל עבר הטיפול במחלה עצמה. בריאות חלל הפה והשיניים נדחקת לא פעם לשולי התודעה האישית והרפואית, למרות שכימותרפיה והקרנות עלולות לגרום לכאבים, יובש פה, קושי באכילה וזיהומים. במדריך זה נסביר בשפה פשוטה איך לשמור על הפה בזמן טיפולים, מה כדאי לעשות לפני שמתחילים טיפולים אונקולוגיים, ומה אנחנו במדארט עושים כדי לעזור לכם לעבור את התקופה הזו בצורה בטוחה ככל האפשר. מכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית (National Cancer Institute – NCI), בשילוב עם איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA – American Dental Association), קבעו בהנחיותיהם כי אנשי מקצוע מתחום רפואת השיניים צריכים להיות חלק מהצוות הרב-תחומי המטפל בחולה האונקולוגי, משלוש סיבות עיקריות: 

• ביצוע טיפולי שיניים למטופלים אונקולוגיים שונה מטיפולי שיניים שגרתיים. טיפולים אלו מחייבים הבנה מעמיקה של השפעות הכימותרפיה וההקרנות, היכרות מעמיקה עם מנגנוני דיכוי מערכת החיסון ויכולת ניהול סיכונים כירורגיים בסביבה פיזיולוגית שברירית.
• סיבוכים בחלל הפה מהווים את אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמטרידות של הטיפולים האונקולוגים.
• טיפול השיניים חייב להיות מותאם אישית לפי סוג הטיפול האונקולוגי, השלב בטיפול בו נמצא המטופל באותו רגע ובדיקות הדם העדכניות.

איך טיפולים אונקולוגיים משפיעים על בריאות הפה והשיניים?

טיפולים כימותרפיים והקרנות פועלים על תאים שמתחלקים מהר. מכיוון שתאי הרירית בפה ותאי מח העצם מתחדשים בקצב מהיר, הם הופכים ל”מטרה” לא מכוונת של הטיפול:

מוקוזיטיס
 פגיעה בריריות הפה, החל מאדמומיות ודלקת ועד לכיבים מפושטים, היא הסיבה העיקרית לכאבים בפה בזמן טיפולים אונקולוגיים. מוקוזיטיס מופיעה בשכיחות של:
20-40% במטופלים המקבלים כימותרפיה “רגילה”.
כ- 80% במינון גבוה במיוחד כהכנה להשתלת מח עצם.
מעל 90% בהקרנות לאזור הראש והצוואר.

יובש פה אחרי כימותרפיה
 בעקבות פגיעה בתאי בלוטות הרוק ובעטיו עששת דוהרת:
60-80% מהמטופלים העוברים טיפול כימותרפי סובלים מיובש פה, אך רק כמחצית מתלוננים ומבקשים עזרה.
מעל 90% מהמטופלים בהקרנות לראש צוואר יסבלו מיובש פה.

שינוי טעם
כתוצאה מהפגיעה בריריות הפה.

זיהום סיסטמי, ספסיס (אלח דם)
משמעו חדירת חיידקים מחלל הפה למחזור הדם, עלול להתרחש בשל שילוב 2 גורמים שונים המושפעים מהטיפול הכימותרפי:
פגיעה בשלמות רירית הפה, המהווה מחסום בפני חדירת חיידקים למחזור הדם בימים כתיקונם.
ירידה במספר התאים הלבנים (המגיבים לזיהום) בשל דיכוי חיסוני של מח העצם.

דימומים ספונטניים
בשל ירידה בייצור טסיות הדם במח העצם.
כיום, ישנם טיפולים כימותרפיים ספציפיים יותר, ולהם בדרך כלל אחוז נמוך יותר של תופעות לוואי אורליות.

כיום, ישנם טיפולים כימותרפיים ספציפיים יותר, ולהם בדרך כלל אחוז נמוך יותר של תופעות לוואי אורליות.

העידן החדש באונקולוגיה: כיצד אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים משפיעים על הפה?

בשנים האחרונות, עולם האונקולוגיה משתנה עם כניסתם של טיפולים ביולוגיים ואימוניים ממוקדי מטרה בחלק מהמחלות. טיפולים חדשניים אלו פועלים במנגנונים אחרים מהכימותרפיה הקלאסית, כמו שפעול מערכת החיסון נגד הגידול וחסימת מסלולים חלבוניים ספציפיים בתא הסרטני.

השינוי במנגנון הפעולה הרפואי מביא עמו סוג חדש ושונה של תופעות לוואי בחלל הפה, הדורש אבחון מדויק:

1. תופעות לוואי אימוניות: תרופות אימונותרפיות נפוצות (כגון קיטרודה, אופדיבו) עלולות לעורר את מערכת החיסון “לתקוף” בשוגג את ריריות הפה. התוצאה אינה מוקוזיטיס קלאסית, אלא לרוב תגובה ליכנואידית (המדמה את מחלת הליכן פלנוס).
2. פצעים מטיפול ביולוגי: תרופות ביולוגיות, הניתנות למשל בסרטן השד או הכליה, גורמות לעיתים קרובות להופעת כיבים דמויי אפטות. בניגוד למוקוזיטיס כימותרפית קלאסית המופיעה על פני שטחים נרחבים, כיבים אלו נוטים להיות ממוקדים, עמוקים וכואבים מאוד.

לסיכום, אם אתם מקבלים טיפול ביולוגי או אימונותרפי ורואים שינוי בפה, חשוב להגיע דווקא למומחה לרפואת הפה ולא להסתפק במשחות או שטיפות כלליות.

טיפ מהרופא
בחלל הפה רקמות רבות המתחלקות במהירות ולכן מושפעות מהטיפול הכימותרפי והקרינתי. הפגיעה לעיתים כה קשה שיש צורך להאט, להחליף או לעצור את הטיפול הכימי החשוב כל כך לבריאות המטופל. טיפול מדויק ותמיכה נכונה של רופא שיניים המתמצא בטיפולים אונקולוגיים, כמו מומחה לרפואת הפה, חיוני לשמירה על איכות חיי המטופל והצלחת הטיפול. אין להסתפק באמירה של “זה לא הזמן לטיפולי שיניים” מפיו רופא שיניים שאינו מתמצא דיו בתחום. מדגישה ד”ר אנה נוביקוב, מומחית לרפואת הפה

למה טיפולי שיניים אצל מטופלים אונקולוגיים דורשים גישה שונה?

רופא שיניים הניגש לטפל באדם המתמודד עם מחלה ממאירה, משנה את סדר העדיפויות הקליני: במקום שיקום פה, התמקדות היא במניעת זיהומים מערכתיים והפחתת סבל, על מנת לאפשר למטופל לעמוד בפרוטוקול האונקולוגי ללא עיכובים או הפסקות.

השוני בגישה הטיפולית נובע במידה רבה מההשפעות הפרמקולוגיות של התרופות הניתנות במסגרת הפרוטוקול האונקולוגי:

1. מצב של דיכוי חיסוני – תרופות כימותרפיות גורמות לדיכוי חיסוני ולכן קיימת לנטייה מוגברת לזיהומים וקושי בהתמודדות עם מקור הזיהום. חלל הפה המכיל חיידקים באופן טבעי, הוא מקור פוטנציאלי לסיבוכי דלקת וזיהום. הפה עלול להוות שער הכניסה לפתוגנים למחזור הדם. מבחינה זו התייחסות רופא השיניים המטפל דומה לפרוטוקול.
2. פגיעה בריפוי עצם – תרופות נוגדות ספיגת עצם, כגון ביספוספונטים או דנוסומאב, מהווים חלק מפרוטוקול הטיפול במטופלים אונקולוגיים רבים כמו: מטופלות המתמודדות עם סרטן השד, מטופלי סרטן הערמונית, או חולים במיאלומה נפוצה. תרופות אלו המיועדות לחיזוק העצם בהתוויתן הראשונית, פוגעות ביכולתה של העצם להחלים מטראומה. הסיכון להתפתחות נמק של עצם הלסת (MRONJ – Medication Related Osteonecrosis of the Jaw) במטופל הנוטל תרופות נוגדות ספיגת עצם במינון אונקולוגי, עולה משמעותית. ובשל הדיכוי החיסוני הכללי של המטופל הסיבוכים הכרוכים בנמק זה מורכבים עוד יותר.
3. קושי באכילה ולעיתים אף בשתייה בשל פגיעה בריריות הפה ויובש פה. במצבים חריפים, הכיבים בפה ובלוע מקשים מאד על בליעה. המשמעות הקלינית עלולה להיות תת תזונה, התייבשות, חולשה וירידה ביכולת הגוף להתמודד עם המחלה הבסיסית והטיפול הכימותרפי.

“המפגש עם המטופל האונקולוגי דורש מאיתנו להסתכל הרבה מעבר לשיניים. אנו נדרשים לנתח ספירות דם, להבין את מנגנון הפעולה של התרופות האונקולוגיות השונות, ולצפות מראש סיבוכים מערכתיים. הגישה שלי , כמומחית לרפואת הפה, היא של רפואה מונעת לפני תחילת הטיפול האונקולוגי, ושמרנות במהלכו. אנו מטפלים באדם שנמצא במצב רגיש וכל החלטה טיפולית שלנו, חייבת להיעשות בתיאום עם האונקולוג, כדי להבטיח שהטיפול הדנטלי לא יעכב את הטיפול האונקולוגי.” מבהירה ד”ר גלית כהן.

מתי נכון לבצע טיפולי שיניים לחולים אונקולוגיים?

קבלת החלטות דנטליות במטופל האונקולוגי מבוססת באופן כמעט מוחלט על ממד התזמון. תזמון מדויק הוא הגורם המפריד בין התערבות רפואית נכונה לבין פרוצדורה העלולה להסתיים בסיבוך. פרוטוקול מדארט לטיפול בחולה האונקולוגי מתייחס לשלושה שלבים ברורים:

השלב הראשון: טיפולי שיניים לפני הטיפולים האונקולוגיים – חלון ההזדמנויות לטיפול שיניים

התקופה שבין קבלת האבחנה לבין תחילת הטיפולים האונקולוגיים היא הזמן המועדף לטיפול, שכן המערכת החיסונית של המטופל עדיין מתפקדת, ויכולת ריפוי הפצעים של הרקמות טרם נפגעה.

על פי ההנחיות הרשמיות של מכון הסרטן הלאומי בארה”ב (NCI), חשוב לעבור בדיקה דנטלית מקיפה כחודש לפני תחילת הטיפול (במידת האפשר), על מנת לאתר ולחסל כל מוקד זיהום פוטנציאלי בחלל הפה, טרם צניחת ספירות הדם והתחלת הדיכוי החיסוני.

תהליך ייעוץ למטופל אונקולוגי במדארט בנוי ממספר שלבים:

• קבלת סיכום רפואי מהאונקולוג: אבחנה, סוגי טיפולים מתוכננים, במיוחד תרופות הנוגדות ספיגת עצם (ביספוספונטים למשל) ושדה הקרינה, אם מתוכננות הקרנות לאזור ראש צוואר.
• בדיקת שיניים מקיפה, כולל צילומים, כדי לאתר שיניים עם עששת עמוקה, דלקות חניכיים, טיפולי שורש כושלים ומוקדי זיהום “רדומים”.
• עקירת שיניים בעלות פרוגנוזה לא ודאית, כלומר שיניים עם עששת עמוקה, מחלת חניכיים מתקדמת, או טיפולי שורש כושלים. כל שן שיש לה פוטנציאל להתלקח לזיהום חריף בשלב הדיכוי החיסוני. יש לעקור שיניים מספיק זמן מראש, על מנת לאפשר לרקמה להחלים.
• סתימות וטיפולי שורש בשיניים ברות טיפול, שעלולות להתפרץ במהלך הטיפול.
• החלקת שוליים חדים של סתימות או שיניים סדוקות למניעת גירוי מכני של ריריות הפה.

טיפול בדלקת חניכיים:
הסרה יסודית של פלאק ואבנית המאכלסים חיידקים.
הדרכה להיגיינה אורלית המותאמת למטופל אונקולוגי: מברשת שיניים בעלת סיבים רכים במיוחד (Extra-soft) למניעת דימום מהחניכיים, שימוש יומיומי ועדין בחוט דנטלי (למעט באזורים כואבים או מדממים), ומעבר למשחות שיניים המכילות פלואוריד.מידות לסדי הפלרה, במקרים בהם יש צפי ליובש פה וסיכון לעששת דוהרת.

המטרה היא להביא את המטופל לקו הזינוק של הטיפול האונקולוגי עם חלל פה נקי ממוקדי זיהום ככל הניתן.

השלב השני: טיפולי שיניים בזמן טיפולים אונקולוגיים – תחזוקה וטיפולי חירום

במהלך הטיפולים האונקולוגיים, גם המערכת החיסונית נחלשת. התרופות וההקרנות משפיעות גם על הפה: הריריות נעשות עדינות, מופיעים פצעים, יש יותר דימומים, ויכולת הריפוי של הרקמות נפגעת. בנוסף, יש ירידה בתאי הדם הלבנים, האדומים ובטסיות הדם, שמשמעותה: העלאת הסיכון לזיהומים ולדימומים ממושכים אחרי טיפול דנטלי. בשלב זה נמנע מביצוע טיפולי שיניים אלקטיביים (טיפולים שאינם דחופים). נתמקד בתחזוקה מוקפדת בבית ובניהול תופעות הלוואי הסימפטומטיות:

• בבית: צחצוח עדין עם מברשת שיניים רכה, משחת שיניים עם פלואוריד ופלואורידציה בסדים במידת הצורך.
• טיפול פליאטיבי ביובש פה ובכיבים: שטיפות פה, ג’ל, משחות סטרואידים ורוק מלאכותי.
• במקרה של כאב חד או זיהום יבוצע טיפול מינימלי, בתיאום עם האונקולוג המטפל. יש לבחור חלון זמן בטוח יחסית, בו ספירות הדם של המטופל מראות את סימני ההתאוששות המרביים, בדרך כלל ממש לפני סבב הכימותרפיה הבא. ננסה בכל דרך אפשרית להימנע מעקירות בשלב זה.

במטופלים אונקולוגיים בשלב הכרוני של המחלה: מחלה גרורתית / כרונית המיוצבת בטיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים נבצע גם טיפולי שיניים אלקטיביים:

טיפולי שיניים משמרים (סתימות), טיפולי שורש, ואף שיקום מורכב. בתזמון מדויק ובתיאום עם הרופא המטפל.

“התפקיד שלנו כמומחים ברפואת הפה הוא לא רק לטפל בסיבוכים, אלא גם לשמור על איכות חיים דנטלית” מסבירה ד”ר אנה נוביקוב. “אדם שחי עם מחלה ממאירה לאורך שנים זקוק ליכולת לאכול, לדבר ולחייך ללא כאב וללא מבוכה. עם הידע המדעי הנכון והכלים הקליניים המדויקים, אנחנו יודעים כיצד להעניק למטופלים הללו את הביטחון הזה, מבלי לסכן את הטיפול האונקולוגי מציל החיים.”

כלל הזהב:
בדיקות דם עדכניות, הן המדד לפיו יקבע סוג ותזמון הטיפול, גם במקרים דחופים ביותר מבחינה דנטלית, מסביר ד”ר שגיא בלבן מומחה לכירורגיית פה ולסת.

השלב השלישי: טיפולי שיניים לאחר סיום טיפולים אונקולוגיים – שיקום, מעקב וזהירות מתמשכת

סיומו של הפרוטוקול האונקולוגי מהווה נקודת הצלחה, אך מנקודת מבט דנטלית, רמת הסיכון עדיין עלולה להיות גבוהה במקרים מסוימים, כמו:

• מטופלים שעברו הקרנות לאזור ראש צוואר יסבלו מנזק רדיולוגי מתמשך לכלי הדם בעצם הלסת, מצב המותיר את העצם חשופה לזיהומים ולנמק (Osteoradionecrosis) למשך עשרות שנים לאחר מכן. טיפולים כירורגיים, גם לאחר שנים מחייבים התייחסות מיוחדת, הכוללת לעיתים טיפולים מקדימים בתא לחץ (חמצן היפרברי) לשיפור זרימת הדם בעצם.
• מטופלים שקיבלו תרופות נוגדות ספיגת עצם (ביספוספונטים, דנוסומאב), הנאגרות בעצם לתקופה ארוכה, במיוחד במינון אונקולוגי, מציגים סיכון לנמק בעצם MRONJ למשך שנים .
• בשנה הראשונה לאחר ההחלמה מומלץ מעקב תכוף, רבעוני אחר בריאות החניכיים ועששת. בהמשך לפי הצורך.

מקרה מהמרפאה
מטופל בן 56 שהיה בעיצומם של טיפולים כימותרפיים, הגיע לעזרה ראשונה בעקבות כאב עז ונפיחות סביב שן שנשברה. הוא פנה בדחיפות לרופא השיניים הקבוע שלו, שהעריך כי יהיה צורך בעקירת השן, אך לא ניתן לבצע עקירה במהלך טיפולים כימותרפיים.
בבדיקתה של ד”ר אנה נוביקוב, מומחית לרפואת הפה במרפאת מדארט תל אביב, הומלץ על טיפול שורש בשן השבורה כפתרון ביניים, כדי להקל על הכאב באופן מיידי ולמנוע זיהום בהמשך. הטיפול בוצע יומיים לפני הסבב הכימותרפי הבא.
כשנתיים לאחר סיום הטיפולים האונקולוגיים, ובתיאום עם הרופא המטפל, בוצעו עקירה, שתל ושיקום של השן החסרה.

התמודדות עם תשישות טיפולית וחרדה דנטלית

ההתמודדות עם מחלת הסרטן גובה מחיר נפשי ופיזי עצום. מטופלים אונקולוגיים חווים לא פעם “תשישות טיפולית” (Treatment Fatigue): מצב שבו הגוף והנפש עייפים מאינספור בדיקות, מחטים, אשפוזים ותחושה של אובדן שליטה. עבור מטופל במצב זה, עצם ההגעה למרפאת שיניים, סביבה שגם בימים כתיקונם מעוררת חרדה דנטלית בקרב חלק מהמטופלים, עלולה להוות טריגר להצפה רגשית.

הגישה הקלינית שלנו במרפאות מדארט יוצאת מנקודת הנחה שהטיפול באדם קודם לטיפול במחלה. מטרתנו היא לספק מעטפת כוללנית:

1. החזרת תחושת השליטה למטופל: בניגוד לטיפולים האונקולוגיים שיוצרים אצל המטופל תחושת חוסר אונים, נוודא שעל הכיסא הדנטלי המטופל הוא הקובע. ביכולתו לעצור את הטיפול בכל רגע נתון, ללא שאלות. נקודה זו היא קריטית לבניית אמון והפחתת חרדה.
2. ניהול זמנים ומרחב נשימה: תורים למטופלים אונקולוגיים נקבעים לפי נוחות המטופל. תורים קצרים ומרובים או תורים ארוכים יותר עם הפסקות.
3. הרגעה מותאמת (סדציה): כאשר החרדה הדנטלית מציפה, אין סיבה לסבול. במקרים המתאימים, ניתן להשתמש באמצעי הרגעה (כמו גז צחוק). היתרון בטיפול אצל מומחים לרפואת הפה הוא היכולת לבצע התאמה פרמקולוגית מדויקת, ולהבטיח שחומרי ההרגעה הדנטליים אינם מתנגשים עם התרופות האונקולוגיות או מעמיסים על הכבד והכליות המצויים גם כך תחת עומס כימותרפי.

אילו טיפולי שיניים מצריכים זהירות מיוחדת גם אחרי סיום הטיפולים אונקולוגיים?

קיימת חלוקה ברורה ברפואת השיניים בין טיפולים המוגדרים כלא-פולשניים ובטוחים באופן יחסי, לבין פרוצדורות המוגדרות כפולשניות (חודרות את החניכיים והעצם) ואשר טומנות בחובן סיכון מערכתי משמעותי עבור המטופל האונקולוגי. טיפולים פולשניים מצריכים זהירות גם לאחר סיום הטיפולים האונקולוגיים, דורשים רמת מומחיות גבוהה ואינם יכולים להתבצע כבדרך שגרה גם לאחר סיום הטיפול.

תופעות נפוצות בפה בעקבות טיפולים אונקולוגיים ואיך מתמודדים איתן

הפרת האיזון הפיזיולוגי העדין בחלל הפה היא תולדה ישירה של הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות. הבנת התופעות הצפויות, היערכות מקדימה וזמינות של פתרונות טיפוליים יעילים, תסייע משמעותית למטופל:

יובש פה, קסרוסטומיה (Xerostomia) 

יובש פה מתבטא באופנים רבים בתפקוד הפה:

• קושי בבליעת מזון מוצק
• ירידה בתחושת טעם
• חוסר יכולת לדבר ברצף
• עששת דוהרת
• דלקות חניכיים

אסטרטגיית ההתמודדות עם יובש בפה במטופלים אונקולוגיים

• שתיית מים מתמדת בלגימות זעירות במהלך כל שעות היממה.
• שימוש עקבי בתחליפי רוק מלאכותיים המכילים חומרי סיכה (בצורת מי פה, ג’ל, טבליות למציצה, או תרסיס)
• הימנעות מוחלטת משימוש בשטיפות פה המכילות אלכוהול.

הימנעות מצריכת מוצרים עתירי סוכר, מסטיקים המכילים סוכר, מיצי הדרים חומציים, משקאות מוגזים ומוצרי טבק או קפאין, אשר כולם מחמירים את תחושת היובש ומעודדים עששת.

עששת דוהרת

• עששת השונה במאפייניה מהנגע העששתי הרגיל במטופל הבריא.
• השילוב של יובש פה ורמת חומציות גבוהה יוצר כר פורה לשגשוג העששת. בדומה למצב שאנו רואים בעת בטיפולי שיניים למטופלות עם
• הפרעות אכילה ובטיפול שיניים במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי עם ריפלוקס.

אסטרטגיית ההתמודדות עם עששת דוהרת במטופלים אונקולוגיים:

• משחת שיניים ומי פה עשירים בפלואוריד
• שימוש בסדי פלואורידציה
• בקורות תחופות וטיפול בנגעים התחלתיים

מוקוזיטיס אונקולוגית – דלקת חריפה של ריריות הפה

המוקוזיטיס, דלקת ופצעים כואבים בריריות הפה, נחשבת לאחת מתופעות הלוואי המציקות ביותר של הכימותרפיה וההקרנות:

• אודם, נפיחות ובשלב מתקדם יותר היווצרות כיבים עמוקים הפזורים לאורך הלחיים הפנימיות, החיך, קרקעית הפה והלשון.
• רמות הכאב גבוהות בעקבות קצות עצבים חשופים באזורי הכיבים.

האגודה האמריקאית לסרטן ממליצה ליצור קשר דחוף עם הצוות הרפואי במידה ומופיע אודם או ברק יוצא דופן בפה הנמשך מעל ל-48 שעות, או אם נרשמת חוסר יכולת לצרוך מזון ונוזלים במשך יומיים.

אסטרטגיית ההתמודדות עם מוקוזיטיס במטופלים אונקולוגיים:

• משככי כאב
• שטיפות פה ייעודיות בעלות פעולה כפולה, של אלחוש מקומי חזק ורכיבים אנטי-דלקתיים.

התאמת התזונה: כלכלה רכה ,טחונה או נוזלית. קרה או בטמפרטורת החדר. מציצת קוביות קרח. יש להימנע ממזון חריף ומתובל יתר על המידה, או מזון יבש ונוקשה בעל קצוות חדים (טוסט, בייגלה, קרקרים יבשים או צ’יפס), העלולים לפצוע באופן פיזי את הרקמות הדלקתיות והפגיעות.

תגובה ליכנואידית (המדמה ליכן פלנוס) וכיבים דמויי אפטה
בעקבות תגובה לתרופות ביולוגיות ואימונותרפיות.

• מצב בו מופיעה רשת של פסים לבנים ואזורים של אודם
• כיבים עמוקים לתוך הרקמה
• צריבה וכאב מעומק הכיבים

אסטרטגיית ההתמודדות עם נגעים דמויי ליכנואידים במטופלים אונקולוגיים:

• טיפול תרופתי: תכשירים מקומיים נוגדי דלקת וסטרואידים

פטרת חלל הפה (Oral Candidiasis / Thrush)

התסמינים האופייניים כוללים:

• רבדים וכתמים בצבע לבן-קרמי במראה גבשושי על גבי הלשון, החיך העליון והלחיים הפנימיות. גירוד של הכתמים הללו עלול לחשוף רקמה אדומה ומדממת קלות.
• תחושת לוואי של צריבה.
• שינויים בחוש הטעם.

הסכנה הגדולה הטמונה בפטרת הפה בחולים אונקולוגיים, היא התפשטות במורד מערכת העיכול או דרכי הנשימה. מצב זה בחולה מדוכא חיסון עלול להתפתח לזיהום נרחב.

אסטרטגיית ההתמודדות עם פטרת במצבים אונקולוגיים:

• טיפול תרופתי אנטי-פטרייתי, לאחר אבחנה מדויקת. התרופות יהיו בדרך כלל בצורת תרחיף שאותו יש לגלגל בפה, טבליות למציצה איטית או משחות מקומיות למריחה על גבי מוקדי הזיהום.
• הקפדה על היגיינת תותבות, אם יש, משום שהן משמשות כר פורה להתרבות הפטרייה.

טריזמוס (מגבלה בפתיחת הפה)

• טריסמוס עלול להתפתח בעקבות הקרנה לאזור מפרק הלסת.

אסטרטגיית ההתמודדות עם טריזמוס במצבים אונקולוגיים:

• פיזיותרפיה למפרק הלסת. ישנם פיזיותרפיסטים המתמחים במפרק הלסת.
• תרגילי פתיחה וסגירה של הפה במהלך ההקרנות ובסיומן.
• בעת ביצוע טיפול שיניים יש להקפיד על טיפולים קצרים, תמיכה מכנית בפתיחת הפה (פותח פה), עבודה עם מכשירים המיועדים לילדים.

מקרה מהמרפאה
מטופלת בת 62 במהלך טיפול כימותרפי לסרטן שד, סבלה ממוקוזיטיס קשה בפה ובלוע. עד כדי כך קשה שכמעט הפסיקה לאכול והצוות האונקולוגי המטפל שקל להפסיק את הטיפול האידאלי עבורה ומעבר לפרוטוקול “עדין” יותר.
חברה שפגשה בטיפולים באשפוז יום המליצה על מרפאת מדארט. היא הגיעה לד”ר גלית כהן לבדיקה, די מיואשת. לאחר בדיקה קפדנית אובחנה עם מוקוזיטיס קשה. עברה לשימוש ברוק מלאכותי בצורת שטיפה וג’ל וקיבלה מרשם למשחה מאלחשת.
תוך יומיים כבר הצליחה לשתות שייקים סמיכים.
הטיפול האונקולוגי המשיך כמתוכנן.

למה חשוב שטיפולי שיניים למטופלים אונקולוגיים יתבצעו במרפאה מנוסה? 

כדי להבטיח את הטיפול הנכון ובזמן הנכון. לא כל מרפאת שיניים, טובה ככל שתהיה בביצוע טיפולים שגרתיים, ערוכה לוגיסטית, מקצועית ורפואית להעניק מענה קליני הולם למטופלים הסובלים ממצבים רפואיים מורכבים ורגישים. הניהול הדנטלי של מטופל המצוי תחת פרוטוקול אונקולוגי מחייב שילוב רב תחומי:

1. ידע רפואי בתחום האונקולוגיה: הבנה עמוקה של הפיזיולוגיה המערכתית, יכולת ניתוח של השפעות בין-תרופתיות, שליטה בפרוטוקולים בינלאומיים מתקדמים למניעת זיהומים נרחבים.
2. פרוטוקול מדארט לטיפול במטופל האונקולוגי: נדרשת ראייה רחבה שחורגת בהרבה מתחום השן הבודדת. אחד האתגרים הגדולים ביותר כיום הוא אבחון שגוי. נגעים הנובעים מאימונותרפיה או טיפול ביולוגי מאובחנים לא פעם בטעות כפטרת חלל הפה או מוקוזיטיס רגילה, והמטופל מקבל טיפול שאינו יעיל וממשיך לסבול. נחוצה אבחנה מבדלת מדויקת על ידי מומחים לרפואת הפה, המכירים לעומק את מנגנוני התרופות החדשות, שיתאימו טיפול ספציפי שיביא להקלה מהירה ויאפשר למטופל להמשיך ברצף הטיפול האונקולוגי ללא הפרעה.
3. צוות מומחים רב תחומי – מרכזי הטיפול בחולים בסיכון רפואי במדארט: ד”ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה, הבעלים ומנהלת הרשת, ד”ר אנה נוביקוב, מומחית ברפואת הפה ומנהלת התחום במדארט תל אביב, ד”ר ענת גרוס שסיימה מסלול התמחות ברפואת הפה מרכזת את הנושא במדארט מבשרת ציון וד”ר גדי ודנאי שמחזיק בתואר כפול של רופא ורופא שיניים מוביל את הטיפול במדארט אונו. לצידם מומחים בטיפולי שורש, מומחים ברפואת חניכיים ומומחים בכירורגיית פה ולסת מצטרפים לטיפול לפי הצורך.
4. טכנולוגיה רפואית – ציוד רפואי מתקדם המאפשר שליטה בדימום הצפוי במטופלים אונקולוגיים, כמו לייזר דנטלי, Electro surgery ואמצעים נוספים לשליטה בדימום מקומי.

השילוב הסינרגטי של רופאים מומחים בעלי ניסיון וידע אקדמי ומעשי, לצד הטמעת טכנולוגיות דנטליות חדשניות במרפאות מדארט, מבטיח למטופל האונקולוגי מעטפת של הגנה, בטיחות, ויעילות טיפולית. חשוב לבחור בצוות אשר ניחן ביכולת לראות מעבר לשן הבודדת, ומבין לעומק את מצבו המערכתי הרגיש של המטופל.

סיכום והמלצות

ההתמודדות עם אבחנה של מחלה סרטנית מהווה אתגר רפואי ואישי. בתוך המולת הבדיקות, הטיפולים האינטנסיביים והדאגה לעתיד, הבריאות הדנטלית נתפסת לעיתים קרובות כנושא שולי או ככזה שסובל דיחוי. אך כפי שפורט כאן בהרחבה, הזנחה של תחום חלל הפה עלולה לגבות מחיר פיזיולוגי וקליני יקר. פגיעה באיכות החיים בעקבות יובש פה חריף, מוקוזיטיס בפה, פצעים כואבים המונעים אכילה וזיהומים המתפרצים דווקא בשיאו של דיכוי המערכת החיסונית. אלו אינם רק גורמי סבל. מצבים אלו עלולים לשבש או אף לעצור את רצף הטיפול האונקולוגי.

אם אתם לפני טיפול אונקולוגי או כבר בתהליך, ניתן לשלוח לנו את סיכום האונקולוג ונחזור אליכם עם המלצה ראשונית לטיפול דנטלי מותאם.

היערכות מקדימה באמצעות בדיקה דנטלית מקיפה כחודש לפני תחילת הפרוטוקול האונקולוגי, בניית תוכנית מניעה וטיפול שמרני במקביל לטיפולים, וביצוע מעקבים צמודים של אחת לרבעון בתקופת ההחלמה, הם הבסיס לשמירה על בריאות דנטלית.

מרפאות מדארט עומדות לשירותכם בתל אביב, מבשרת ציון וגני תקוה, לייעוץ והתאמה אישית, גם בתקופות המאתגרות של החיים.

המאמר נכתב ונערך ע״י ד״ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה ומנהלת רפואית ברשת מרפאות מדארט.
השתתפו בכתיבה ובבקרה מקצועית: ד״ר אנה נוביקוב, מומחית ברפואת הפה וד”ר שגיא בלבן, מומחה בכירורגיית פה ולסת.

התוכן במאמר זה נועד למידע כללי ולהעשרה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או דנטלי אישי, אבחון, או טיפול. בכל שאלה רפואית, שינוי תרופתי, תסמין מתמשך או החלטה טיפולית, יש לפנות לרופא/ת השיניים או לרופא/ה המטפל/ת בהתאם לשאלה.