טיפולי שיניים לחולי לב

נכתב ע״י ד״ר גלית כהן, מומחית ברפואת הפה ומנהלת רפואית של רשת מרפאות מדארט.
בתאריך 21.1.2026 

אם אתם מתמודדים עם מחלת לב, נוטלים תרופות קרדיאליות או מדללי דם, טבעי לחשוש לפני ביקור אצל רופא השיניים. אבל בפועל, ברוב המקרים אפשר לבצע טיפול שיניים לחולי לב בצורה בטוחה, כל עוד מתכננים נכון, יודעים אילו “דגלים אדומים” לבדוק מראש, ומתאימים את הטיפול למצב הקרדיאלי ולתרופות הקבועות.

מה חשוב לדעת לפני טיפול שיניים בחולי לב?

• ברוב המקרים ניתן לבצע טיפול שיניים גם עם מחלת לב, בתנאי לתשאול רפואי ותכנון מוקדם.
• לא מפסיקים מדללי דם או נוגדי טסיות ללא תיאום עם הקרדיולוג או הרופא המטפל.
• בטיפולים פולשניים מסוימים, ייתכן צורך באנטיביוטיקה מניעתית – בהתאם להנחיות הרפואיות.
• מומלץ לבחור מסגרת טיפול שמאפשרת ניטור והפחתת סטרס, במיוחד במטופלים בסיכון.
• אם היה אירוע לבבי לאחרונה או לחץ הדם אינו מאוזן, ייתכן שנדחה טיפול אלקטיבי ונבחר חלופה בטוחה.

“המטרה שלנו במדארט היא לא רק לטפל בשיניים של המטופל הלבבי. הפה הוא לא איבר נפרד מהגוף, וכל פעולה דנטלית חייבת קודם כל, לא לגרום לנזק.” מסבירה ד”ר גלית כהן, מומחית לרפואת הפה ברשת מרפאות מדארט.

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול שיניים לחולי לב?

רופא השיניים לא צריך רק “לדעת” שיש לכם מחלת לב, אלא להבין אותה. עליו להכיר את האבחנות הלבביות המדויקות (למשל: ההבדל בין אוטם שריר הלב לאי-ספיקת לב), להבין את ההשפעות של כל תרופה שאתם נוטלים (כולל אינטראקציות בין-תרופתיות), ולדעת לנתח בדיקות דם עדכניות.

זו בדיוק הסיבה מדוע רצוי שטיפול שיניים לחולי לב בסיכון יבוצע על ידי רופא שיניים בעל הכשרה רפואית, כמו מומחה לרפואת הפה או מומחה בכירורגיה פה ולסת. מומחים אלו עברו הכשרה ייעודית בבתי חולים בטיפול בחולים עם מחלות רקע מורכבות (“Medically Compromised”), והם יודעים לגשר בין עולם רפואת השיניים לעולם הרפואה הפנימית והקרדיולוגיה.

בבדיקה הראשונה במרפאות מדארט אנו מבצעים תשאול רפואי מובנה, עוברים על מסמכים, בדיקות דם ורשימת תרופות, ומחליטים יחד על מסגרת טיפול שמתאימה לסיכון הקרדיולוגי ולסוג הפרוצדורה.

מה כדאי להכין מראש ליום הבדיקה הראשונה:

1. אבחנה קרדיולוגית: מכתב מרופא המשפחה או מהקרדיולוג עם אבחנה קרדיאלית.
2. הסטוריה לבבית: צנתור, עם או בלי סטנט – ומתי? ניתוח מעקפים, החלפת מסתם, קוצב – ומתי?
3. רשימת תרופות מלאה
4. אם יש לכם חרדה דנטלית: תגידו את זה מראש. חרדה יכולה להעלות דופק ולחץ דם.

אילו מחלות לב משפיעות על טיפולי שיניים?

מחלת לב הוא שם כללי למגוון מצבים רפואיים הפוגעים בתפקוד הלב. מבחינה דנטלית, חלק מהמחלות הללו משפיעות על בחירת חומרי ההרדמה המקומית ועל אופן הניהול של המטופל בזמן הטיפול, בעוד מצבים אחרים מחייבים התמקדות במניעת זיהום או בניהול סכנת דימום. להלן מספר דוגמאות שכיחות:

מחלת לב מסתמית

הקשר לטיפול שיניים: מטופלים עם מסתם מלאכותי מצויים בסיכון לחדירת חיידקים מחלל הפה אל מחזור הדם ולהתיישבותם על המסתם החדש. מצב כזה עלול להוביל לדלקת זיהומית של פנים הלב (אנדוקרדיטיס). במהלך חלק מטיפולי השיניים מתרחשת פגיעה ברציפות רקמת החניכיים, המהווה “שער כניסה” לחיידקי הפה למחזור הדם ולכן מהווה סכנה מיוחדת למטופלים אלו. בנוסף, מטופלים אלו נוטלים בדרך כלל תרופות מדללות דם למניעת היווצרות קרישי דם על המסתם, המשפיעות על אופן שליטה בדימום בטיפולי שיניים.

השינוי הנדרש בטיפול:

• הדגש העיקרי הוא על מניעה. במטופלים עם מסתמים מלאכותיים או עם היסטוריה של אנדוקרדיטיס, יש לתת אנטיביוטיקה מניעתית (ראו הרחבה בהמשך).
• יש להקפיד על סטריליות במהלך הטיפול ולהמליץ על ביקורים תכופים אצל שיננית להפחתת העומס החיידקי בפה.
• יש להתנהל עם תרופות נוגדות קרישה, שהמטופל מקבל על פי הפרוטוקול המפורט בהמשך.
• חשוב להדגיש שאין להפסיק תרופות מדללות דם ללא הנחיית הרופא המטפל.

מחלת לב איסכמית (מחלת לב כלילית)

הקשר לטיפול שיניים: טיפולי שיניים עלולים להיות אירוע מלחיץ עבור מטופלים רבים. אצל חולי לב איסכמיים, סטרס, כאב או פחד עלולים להעלות את קצב הלב ולחץ הדם, ובכך להגביר את צריכת החמצן של שריר הלב, מצב שעשוי לעורר תעוקת חזה ואף להוביל לאירוע לבבי. ישנה חשיבות רבה לניהול נכון של רמת המתח והכאב במהלך הטיפול הדנטלי. בנוסף, רבים מהמטופלים בקבוצה זו נוטלים תרופות כמו אספירין או נוגדי קרישה אחרים למניעת קרישי דם בעורקים הכליליים, המחייבות התייחסות לדימום אפשרי.

השינוי הנדרש בטיפול:

• המטרה המרכזית היא הפחתת סטרס במהלך הטיפול. מומלץ לקבוע פגישות קצרות יחסית ובשעות הבוקר, כשהמטופל נינוח , על מנת להפחית עייפות וחרדה.
• יש להקפיד על הרדמה מקומית יעילה לשליטה טובה בכאב, תוך בחירת חומר אלחוש מתאים ומינון נכון של האדרנלין (ראה הרחבה בהמשך).
• רצוי לוודא שהמטופל הביא עמו תרופות להרחבת כלי דם, כמו תרסיס ניטרוגליצרין לטיפול בהתקף תעוקתי, במקרה שיתרחש.
• במטופלים חרדתיים במיוחד ניתן לשקול שימוש באמצעי הרגעה קלים במהלך הטיפול, כמו גז צחוק (סדציה נשאפת), כדי לסייע בהרגעה ולהפוך את החוויה לנינוחה יותר עבורם.
• מטופלים אלו נוטלים מדללי דם, יש לעקוב אחר הפרוטוקול במדארט לטיפול שיניים תחת מדללי דם.
• יש להתאים את הטיפול למצבו הקרדיאלי של המטופל, כי הטווח בחולי איסכמיה הוא גדול מאד וישנה שונות רבה מאד בין המטופלים.

קרדיומיופתיה ואי ספיקת לב (Heart Failure)

הקשר לטיפול שיניים: בעת טיפול שיניים סטנדרטי המטופל שוכב בכיסא לאורך זמן. לחולה באי ספיקת לב תנוחה אופקית מלאה או שינוי תנוחה פתאומי עלולים לגרום לאי נוחות ואף למצוקה נשימתית עקב גודש ריאתי. בנוסף, שימוש מרובה במים בשטיפת הפה וטיפולי שיננית עלול לגרום לתחושת חנק אצל מטופל המתקשה בנשימה.

השינוי הנדרש בטיפול:

• יש לבצע את הטיפול בתנוחת כיסא מותאמת, לרוב בהטייה קלה לאחור של כ-45 מעלות, במקום בשכיבה אופקית. כך נשמרת נשימה קלה יותר והמטופל מרגיש בנוח ככל האפשר.
• יש להימנע משימוש מוגזם במים בתוך הפה, לבצע סקשן יעיל ולאפשר הפסקות יזומות לשטיפה, כדי לצמצם את כמות הנוזלים המצטברים בעומק הפה.
• במידת הצורך, ניתן גם לספק חמצן במהלך הטיפול.
• הפסקות יזומות במהלך הטיפול מאפשרות למטופל מנוחה קצרה וייצוב הנשימה.
• מטופלים אלו נוטלים מגוון רחב של תרופות מדללי דם, תרופות משתנות ועוד. יש לתכנן את הטיפול בהתאם (ראה הרחבה בהמשך).
• ישנו הבדל בהתייחסות למטופל עם אי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור (Ejection Fraction מעל 50%) לעומת אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד (Ejection Fraction מתחת 40%). רופא השיניים המומחה יתאים את הטיפול למצבו הבריאותי של המטופל.
• במקרים של אי ספיקת לב חריפה, הטיפול הדנטלי יתבצע רק בסביבה רפואית של בית חולים או מרפאה המתמחה בחולים בסיכון, עם טיפול נמרץ ותחת ניטור, בהתאם להנחיות הקרדיולוג המטפל.

קייס סטאדי: מקרה מהמרפאה

מטופל וותיק שלנו, הסובל כיום מאי ספיקת לב, הגיע עם כאבים מתחת לגשר ישן. טיפול אנטיביוטי, יכול היה להרגיע את הכאב למספר שבועות, אך הכאב היה חוזר במהירה.
לאחר בדיקה עדכנית ושיחה עם הרופא המטפל. בוצע טיפול שורש, דרך הכתר הישן, בישיבה מלאה. הונח סכר גומי (הגומי החובק את השן בטיפול שורש ומאפשר סטריליות) כנדרש בטיפול שורש, עם חור במרכז, על מנת לאפשר נשימה קלה יותר. בוצעו הפסקות יזומות כל 10 דקות (עם קיפול סכר הגומי) והטיפול הסתיים בהצלחה כעבור 40 דקות. הכאב חלף באופן מיידי.

הפרעות קצב וקוצב לב

המטרה היא להימנע מכל גורם שעלול להחמיר את ההפרעה או להפריע למכשור הלבבי המושתל, קוצב או דפיברילטור. לחץ נפשי, כאב חד או אפילו תרופות מסוימות עלולים להשפיע על קצב הלב. קיימת רגישות לטיפולים המשתמשים בציוד חשמלי או מגנטי שעלול תאורטית ליצור השראה חשמלית. בעבר הומלץ להימנע משימוש במכשירים מסוימים, כמו מכשיר לניקוי אבנית אולטרסוני או מכשירים פייזואלקטריים במטופלים עם קוצב לב, מחשש ששדות אלקטרומגנטיים יפריעו לפעולת הקוצב. במציאות הנוכחית, בה מרבית הקוצבים המושתלים הם מדגמים מתקדמים ומוגנים יותר, והציוד הדנטלי המודרני מכוון ומשוכלל יותר, הסיכון להפרעה לקוצב במהלך טיפול שיניים שגרתי נחשב נמוך מאוד ואין יותר התווית נגד.

השינוי הנדרש בטיפול:

• בחירת חומר הרדמה מקומית וריכוז אדרנלין מתאימים (ראה הרחבה בהמשך)
• סביבת הטיפול רגועה, עם הקפדה על הפחתת חרדה וכאב.
• כיום אין מניעה להשתמש במכשור אולטרסוני לניקוי שיניים או במכשירים חשמליים מקובלים אחרים, מאחר שהסיכון להשפעה על הקוצב זניחה. המכשיר היחיד שעשוי עדיין לגרום להפרעה כלשהי לקוצבים מסויימים, הוא מכשיר אלקטרוכירורגי (Electrosurgery) המשמש בחלק מהטיפולים הכירורגיים ברפואת שיניים לחיתוך או צריבת רקמה. אם עולה צורך בשימוש במכשיר כזה, רופא השיניים ישקול חלופות או ינקוט אמצעי זהירות מיוחדים, כמו שימוש במכשור בתדר המתאים, עבודה בפרצי זמן קצרים, ותיאום עם הקרדיולוג.

באילו מחלות לב אסור לבצע טיפול שיניים? 

למרות הרצון לטפל, ישנם מצבים בהם הסיכון עולה על התועלת, ועלינו לדחות את הטיפול עד להתייצבות המצב הרפואי. רופא מבין ואחראי ידע לומר “לא” או “עכשיו לא” במצבים הבאים:

1. תעוקת חזה בלתי יציבה (Unstable Angina): כאבים בחזה המופיעים במנוחה או בתדירות משתנה.
2. התקף לב טרי: ב-4-6 השבועות הראשונים לאחר אוטם שריר הלב, הסיכון לאירוע חוזר הוא גבוה.
3. יתר לחץ דם קיצוני ולא מאוזן: (למשל מעל 180/110) טיפול במצב כזה מסכן את המטופל באירוע מוחי או לבבי.
4. הפרעות קצב בלתי נשלטות שאינן מאוזנות דיין באמצעות טיפול תרופתי.
5. אי ספיקת לב קשה (Decompensated): כאשר המטופל סובל מקוצר נשימה במנוחה או בצקות קשות.
   במקרים אלו, הטיפול היחיד שיבוצע הוא עזרה ראשונה דחופה לטיפול בדלקת חריפה או שיכוך כאב קיצוני, וזאת תחת ניטור מלא ולעיתים רק במסגרת בית חולים.

“חשוב לזכור: אם אתם סובלים ממחלת לב כלשהי, עדכנו את רופא השיניים שלכם לגבי האבחנה הרפואית ולגבי התרופות שאתם נוטלים. מרבית טיפולי השיניים ניתנים לביצוע גם אצל חולי לב, אך התאמות קטנות בהתנהלות ובזהירות יעשו את ההבדל בין הצלחת הטיפול לסיבוך ויבטיחו שהטיפול יתבצע בצורה הרפואית הבטוחה ביותר עבורכם.” מסבירה ד”ר אנה נוביקוב, מומחית לרפואת הפה במרפאות מדארט.

האם חולי לב יכולים לעבור טיפול שיניים רגיל?

מטופלים רבים עם מחלות לב חיים שנים רבות, מתפקדים מצוין, וזקוקים לטיפולי שיניים כמו כל אדם אחר. ההבדל הוא שבמקום “טיפול שיניים סטנדרטי זהה לכולם”, אנחנו עובדים עם פרוטוקול שמותאם אישית, במיוחד כשמדובר בטיפול שיניים לחולי לב.

ההתאמות הנפוצות כוללות:

• תכנון תורים בשעה נוחה יותר, בדרך כלל בבוקר, לאחר נטילת התרופות.
• תכנון הפסקות קצרות במהלך טיפול ארוך.
• מעקב אחר מדדים לפי צורך.
• הפחתת סטרס: הסבר מקדים, סביבה רגועה, טשטוש לפי הצורך.
• התאמת סוג ומינון חומרי האלחוש.
• אנטיביוטיקה מניעתית, במידת הצורך.

הבנת מחלת הלב ממנה סובל המטופל ובניית תוכנית אישית, מאפשרת בעצם למטופל הקרדיאלי לעבור טיפול שיניים רגיל, בביטחון.

אילו טיפולי שיניים דורשים תשומת לב מיוחדת אצל חולי לב?

כשמדובר במחלת לב קשה, כמו אנגינה פקטוריס לא יציבה, אי־ספיקת לב קשה, או לחץ דם לא מאוזן, וודאי שיש צורך בהתייחסות מיוחדת לכל טיפול, גם אם הטיפול לכשעצמו פשוט וקטן.

אך גם אצל מטופלים עם מחלת לב יציבה, יש צורך במשנה זהירות בעיקר כשמדובר בטיפולים כירורגיים או כאלו הכרוכים בדימום, כמו עקירות, השתלות דנטליות או ניקוי אבנית עמוק, והסיבה לכך כפולה: חשש מדימום יתר בגלל מדללי דם, והקשר ההדוק בין הזיהום בפה ללב.

דוגמאות לטיפולים שבדרך כלל דורשים התייחסות מיוחדת במטופלים לבביים:

1. עקירות, במיוחד כירורגיות
2. ניתוחי חניכיים
3. שתלים והשתלות עצם
4. הקצעת שורשים,ניקוי עמוק, הגורמים בדרך כלל לדימום משמעותי
5. טיפולים ארוכים במיוחד, כמו שיקום פה מורכב
6. טיפול דחוף בזיהום, אבצס

תחום המחייב התייחסות מיוחדת אצל חולי הלב כולם הוא מחלות החניכיים.

“אסור להתייחס למחלת חניכיים כאל בעיה מקומית בלבד. מבחינה רפואית, מדובר בפצע כרוני מזוהם, המשחרר באופן קבוע מתווכי דלקת וחיידקים אלימים ישירות למחזור הדם. מחקרים מראים כי עומס דלקתי כרוני זה קשור תהליכי טרשת עורקים ופוגע בתפקוד כלי הדם. כשאנחנו מטפלים בחניכיים, אנחנו לא רק מצילים שיניים, אלא מפחיתים את גורמי הסיכון למחלות לב.” מדגישה ד”ר רחל הורביץ, מומחית לרפואת חניכיים במרפאות מדארט.

האם חולי לב צריכים לקחת אנטיביוטיקה מניעתית לפני טיפול שיניים? 

אנטיביוטיקה מניעתית (פרופילקטית) לפני טיפול שיניים ניתנת במטרה למנוע אנדוקרדיטיס – זיהום חיידקי של פנים הלב . מדובר בסיבוך נדיר אך מסוכן, ולכן ההנחיות כיום ממליצות על נטילת אנטיביוטיקה רק לפני פרוצדורות דנטליות פולשניות ורק עבור מטופלים בקבוצת סיכון גבוהה לסיבוך זה.

“עבור רוב האנשים, היתרונות של נטילת אנטיביוטיקה למניעת דלקת פנים לב זיהומית, פחותים מהסיכונים הכרוכים בתופעות לוואי ובעמידות לאנטיביוטיקה. שמירה על היגיינת פה טובה חשובה יותר במניעת דלקת פנים הלב מאשר נטילת אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים.” מבהירים ד”ר אנה נוביקוב, מומחית לרפואת הפה וד”ר שגיא בלבן, מומחה לכירורגיה פה ולסת, שריכזו את ההמלצות המנחות במדארט לנטילת אנטיביוטיקה פרופילקטית, כפי שהוגדרו ע”י איגוד הלב האמריקאי (AHA), האיגוד הקרדיולוגי האירופי (ESC) והאיגוד הקרדיולוגי הישראלי והאיגוד למחלות זיהומיות (בהשתתפות הסתדרות רופאי השיניים). לקריאת ההנחיות המלאות באתר ה-AHA

טיפולי שיניים המחייבים אנטיביוטיקה מניעתית

לא כל טיפול שיניים דורש מתן אנטיביוטיקה מונעת. ההנחיות המעודכנות קובעות שיש צורך בנטילת מנה אחת של אנטיביוטיקה מניעתית, כשעה לפני הטיפול, רק לפרוצדורות דנטליות פולשניות, כלומר כאלה הכרוכות בפגיעה ברצף רקמת החניכיים, באזור קצה שורש השן או בחתך של רירית הפה. פרוצדורות אלה עלולות לאפשר לחיידקים לחדור לזרם הדם (בקטרמיה) ולהתיישב על אזור בלב, בו יש חוסר רציפות של רקמת האנדותל.

להלן דוגמאות לטיפולי שיניים המחייבים אנטיביוטיקה מניעתית לפני טיפול שיניים:

• בדיקת מומחה לחניכיים, מדידת עומק כיסים והחדרת תרופות לכיס החניכי
• ניתוחי חניכיים, השתלת חניכיים,ניתוח צמצום כיסים, ניקוי עמוק ובעצם כל ניתוח חניכיים המתחיל בהרמת מתלה כירורגי או חתך ברקמת החניכיים.
• ניקוי אבנית תת חניכית, הגורם לדימום. למעשה, רוב טיפולי השיננית.
• עקירות.
• השתלות שיניים.
• השתלות עצם, הרמות סינוס, החלקת רכס.
• טיפול שורש כירורגי, או טיפול שורש שבהכנתו עוברים את האפקס, קצה השורש.
• השחזת שן תת חניכית. כלומר הרבה מהמקרים של הכנות לכתרים וגשרים.
• סתימות גדולות, כאשר חלק מהעששת תת חניכי.
• אלחוש מקומי בשיטת אינטרה ליגמנטרית.
• כל טיפול באזור מודלק.

לעומת זאת, פרוצדורות שאינן פולשניות, אינן פוגעות ברציפות רקמת החניכיים ואינן גורמות לדימום כמו צילומי שיניים, הזרקת אלחוש מקומי, סתימות על חניכיות, מידות ומדידות לכתרים וגשרים, הדבקת כתרים, ציפויי חרסינה, מרבית טיפולי היישור אינם מצריכות אנטיביוטיקה מונעת. כמובן כאשר אנו עובדים באזור שאינו מודלק. כאשר האזור מודלק, ישנו עומס חיידקי רב באזור וכל נגיעה קלה עלולה לעורר דימום.

מצבים לבביים בסיכון גבוה לאנדוקרדיטיס המצדיק אנטיביוטיקה מונעת

אנטיביוטיקה מניעתית לפני טיפול שיניים מומלצת כיום אך ורק למטופלים עם מצבים לבביים שמוגדרים כבעלי סיכון גבוה להתפתחות דלקת פנים לב זיהומית:

1. מסתם לב מלאכותי
2. זיהום לב קודם (אנדוקרדיטיס בעבר) 
3. מום לב מולד
4. השתלת לב עם פגיעה במסתם.

מצבים לבביים שאינם סיכון גבוה לאנדוקרדיטיס המצדיק אנטיביוטיקה מונעת

מחלות לב רבות שלפי ההנחיות הישנות חייבו מתן אנטיביוטיקה מניעתית, אינן מוגדרות כיום כמחייבות אנטיביוטיקה מניעתית לפני טיפולי שיניים:

1. מטופלים עם קוצב לב
2. דפיברילטור מושתל
3. רוב מומי הלב המולדים
4. אי ספיקת מסתם מיטרלי
5. סטנטים בעורקים הכליליים
6. ניתוח מעקפים בעבר

“בעצם עבור רוב המטופלים הקרדיאליים אין יתרון בנטילת אנטיביוטיקה באופן מניעתי לפני טיפול שיניים. הוכח עם השנים שהסיכון לסיבוכים כתוצאה מעמידות לאנטיביוטיקה, גובר על התועלת במנה אחת של אנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס. ההנחיות מדגישות שבמקום זאת, חשוב להקפיד על שמירת היגיינת פה טובה ובדיקות שיניים סדירות. אמצעים אלו מפחיתים את הסיכון לזיהומים הרבה יותר מאשר טיפול אנטיביוטי חד-פעמי” מסבירה ד”ר גלית כהן, מומחית לרפואת הפה.

קייס סטאדי: מקרה מהמרפאה 

מטופלת וותיקה מאד במרפאתנו חזרה מחו”ל לאחר תקופה ממושכת והגיעה שוב לטיפול שיניים. היא סובלת מאי ספיקת המסתם הצניפי (mitral valve regurgitation). בעבר נטלה אנטיביוטיקה לפני כל טיפול שיניים. בבדיקה החדשה, הסברתי לה שכבר אין צורך באנטיביוטיקה לפני טיפול. למען האמת, היא די חששה ורצתה לקחת “ליתר ביטחון” ולא השתכנעה, עד שחזרה לקרדיולוג שלה לוודא שאכן אלו ההנחיות החדשות. העיקר שעברה את הטיפול הנדרש, ללא נטילת מנה מיותרת של אנטיביוטיקה, ועם ביטחון מוגבר בי ובמדארט, שאנחנו מעודכנים לא רק ברפואת שיניים, אלא גם באספקטים הרפואיים.

מה חשוב לדעת לגבי תרופות מדללי דם לפני טיפול שיניים?

נושא מדללי הדם, תרופות נוגדות קרישה (אספירין, פלביקס, קומדין, אליקוויס, פרדקסה ועוד) מעניין מטופלים רבים. הטעות הנפוצה, והמסוכנת לבריאות המטופל, היא לחשוב שחייבים להפסיק את התרופות לפני כל טיפול שיניים כדי למנוע דימום. הגישה המקצועית שלנו במדארט, הנתמכת על ידי הספרות הרפואית העדכנית ביותר, היא שונה. איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA) מחדד את הסיכון שבהפסקת התרופה:

“באופן כללי, אין להפסיק טיפול בתרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות לפני טיפולי שיניים, אלא אם כן הסיכון לדימום עולה על הסיכון לאירוע תרומבואמבולי (קרישי דם, שבץ)” מצטטת ד”ר אנה נוביקוב, מתוך הנחיות ה-ADA לטיפול במטופלים הנוטלים מדללי דם.

באילו מקרים בכל זאת נשקול הפסקת מדללי הדם:

• פרוצדורה כירורגית נרחבת
• מטופל בסיכון גבוה במיוחד לדימום מסיבה רפואית, כמו: בעיות
• כבד או כליות, הפרעות קרישה, תרופות אחרות שמעלות סיכון
• שילוב של כמה תרופות נוגדי קרישה ונוגדי טסיות
• הפסקת התרופה תעשה תמיד בתיאום עם הרופא המטפל

“ברוב העקירות והפעולות הכירורגיות הקטנות אפשר לטפל גם תחת מדללי דם, פשוט צריך תוכנית עצירת דימום מסודרת, הכוללת תפרים, ספוגיות ג’לטין, דבקים ביולוגיים, אלקטרוסרג’רי, חומצה טראנקסאמית.” מסביר ד”ר שגיא בלבן, מומחה בכירורגיה פה ולסת.

האם חולי לב יכולים לעבור הרדמה מקומית, טשטוש או הרדמה מלאה?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנו נשאלים על ידי מטופלים קרדיאליים היא: “האם מותר להשתמש באדרנלין בזריקת ההרדמה?” התשובה הקצרה ברוב המוחלט של המקרים היא: כן, ואפילו רצוי.

הפרדוקס של הכאב והלב החשש הטבעי הוא שהאדרנלין שבזריקה יגרום לעלייה בדופק ובלחץ הדם. אולם, הגישה הרפואית המודרנית גורסת כי כאב וחרדה מסוכנים ללב הרבה יותר. כאשר המטופל סובל מכאב במהלך הטיפול למשל בשל עומק הרדמה רדוד יותר וקצר יותר המושג באלחוש ללא אדרנלין, הגוף שלו משחרר באופן טבעי כמויות גדולות של אדרנלין אנדוגני (עצמוני) למחזור הדם. כמויות אלו הן גדולות פי כמה מכמות האדרנלין המצוייה בקרפולה אחת של חומר הרדמה.

לכן, המטרה שלנו היא קודם כל למנוע כאב באופן מוחלט, וזאת משיגים באמצעות אלחוש יעיל ועמוק.

פרוטוקול הבטיחות של מדארט להרדמה מקומית כדי להבטיח את בטיחות המטופל, אנו פועלים לפי פרוטוקול קליני מדוייק המותאם לחולי לב, הכולל את ארבעת עקרונות הברזל:

1. מינון מדויק ומוגבל: אנו משתמשים בקרפולות עם ריכוז אדרנלין מותאם, ומקפידים לא לחרוג מהמינון המקסימלי המומלץ לסובלים ממחלות לב (בדרך כלל עד 2 קרפולות).
2. שאיבה (אספירציה): לפני כל הזרקה, הרופא מבצע פעולת “שאיבה” כדי לוודא שקצה המחט אינו נמצא בתוך כלי דם. זהו שלב חשוב, המגן בפני הזרקה ישירה של אדרנלין לכלי דם.
3. הזרקה איטית: קצב הזרקה איטי מאפשר לגוף פיזור הדרגתי מקומי של החומר.
4. ניטור: במטופלים בסיכון גבוה, הטיפול מתבצע תוך כדי ניטור מדדים (לחץ דם ודופק) כדי לוודא יציבות לאורך כל הדרך.

“החוכמה היא לא להימנע מטיפול, אלא לנהל אותו נכון. שימוש מושכל באדרנלין מאפשר לנו להעניק למטופל חוויה רגועה ונטולת כאב, שהיא המפתח לשמירה על הלב בזמן הטיפול” מסבירה ד”ר אנה נוביקוב, מומחית ברפואת הפה, מדארט.

מתי מותר לבצע טיפול שיניים אחרי התקף לב?

בעבר הלא רחוק הייתה נהוגה תקופת ביטחון גורפת של 6 חודשים. ההנחיות העדכניות של האיגודים הקרדיולוגיים האמריקאים, שינו את התזמון עבור מטופלים יציבים, לביצוע טיפולים אלקטיביים:

1. לאחר התקף לב (MI): ניתן לטפל כבר לאחר 4 עד 6 שבועות מהאירוע הלבבי, בתנאי שהמטופל החלים ואינו סובל מתסמינים כמו קוצר נשימה במאמץ קל (הליכה מהירה או עליית 2 קומות) והוגדר כיציב על ידי הרופא המטפל.
2. לאחר צנתור אבחנתי (ללא סטנט): המקובל הוא להתייחס לזמן המתנה דומה לזה של התקף לב.
3. לאחר התקנת סטנט (Stent) בצנתור: ישנה אבחנה בין שני סוגי סטנטים המשפיעה על זמן ההמתנה לטיפול שיניים, בעיקר בשל הטיפול התרופתי נוגד הטסיות:
   סטנט מתכתי רגיל: מומלץ להמתין 4 עד 6 שבועות.
   סטנט מפריש תרופה: בהתקנת סטנטים אלו, הנפוצים יותר כיום, תהליך הריפוי של העורק איטי יותר. ההנחיה המקובלת היא להמתין לפחות 6 חודשים.

מה נחשב “טיפול אלקטיבי”? טיפול שאפשר לדחות בלי סיכון. בעצם כמעט כל טיפולי השיניים: סתימות, רוב טיפולי השורש, הלבנה, טיפול אסתטי, שיקום ועוד…
ומה לא? כאב חריף, זיהום, נפיחות, דימום משמעותי. מצבים שבהם לעיתים דווקא מסוכן לחכות, ויש לתאם טיפול דחוף בסביבה מתאימה ובשיתוף הרופא המטפל.

אזהרה חשובה: בכל מקרה,אין להפסיק טיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין, פלאביקס, ברילינטה) לצורך טיפול שיניים ללא תיאום עם הקרדיולוג, שכן הפסקת התרופות, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר סטנט, עלולה לגרום לחסימה חוזרת מסכנת חיים

למה לבחור במדארט לטיפול שיניים לחולי לב? 

כשמדובר בטיפול שיניים לחולי לב, מה שעושה את ההבדל הוא לא רק “הידיים של הרופא”, אלא כל המעטפת: תשאול רפואי מדויק, פרוטוקולים עדכניים, צוות מומחים רב־תחומי שיודע לתכנן ולבצע טיפולים מורכבים ויכולת להתאים גם טשטוש או הרדמה לפי הצורך.

במדארט, אנחנו מבינים שרפואת שיניים היא חלק בלתי נפרד מהרפואה הכללית. כרשת המנוהלת על ידי מומחית לרפואת הפה, ההתמחות שלנו היא טיפול באנשים, לא רק בשיניים ובדגש על מטופלים בעלי מורכבות רפואית. במדארט:

1. צוות מומחים רב-תחומי: מומחים לרפואת הפה, חניכיים וכירורגיה פה ולסת, שיודעים לקרוא ולהבין את התמונה הרפואית המלאה.
2. ניסיון קליני בטיפול בחולים מורכבים: ידע מעמיק באינטראקציות בין תרופות וניהול סיכונים רפואיים.
3. ציוד ניטור מתקדם: מד לחץ דם, מד רווית חמצן (סטורציה) וציוד החייאה מתקדם בכל מרפאה.
4. קשר ישיר עם הקהילה הרפואית: שיתוף פעולה שוטף עם קרדיולוגים ורופאי משפחה.
5.  מעטפת ביטחון שמאפשרת לכם לעבור את הטיפול בראש שקט.

שאלות ותשובות בנושא טיפול שיניים לחולי לב