Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

השתלות עצם והרמות סינוס

השתלות עצם והרמות סינוס

 
לאחר עקירת שיניים, מתרחש תהליך של איבוד עצם הלסת, התהליך מואץ בחודשיים הראשונים לאחר העקירה וממשיך כל החיים. כאשר מחליטים לשים שתל זמן רב לאחר העקירה, יתכן שבלסת אין מספיק גובה או רוחב עצם המאפשרים ביצוע שתל מתאים.
בעזרת טכניקות חדישות של בניית והשתלת עצם ניתן לבנות מקום לשתלים.
 

לסת עליונה

 

שורשי השיניים הטוחנות העליונות קרובים ולעיתים שקועים במערות האף (הסינוס).
כשעוקרים שיניים אלה הסינוס גדל לתוך החלל החדש שנוצר, על חשבון העצם שתמכה בשיניים בלסת העליונה.
החזרת גובה או רוחב העצם, על מנת לאפשר השתלה נעשית בתהליך הנקרא הרמת סינוס.

הרמת סינוס
 

עקירת שן מובילה לספיגת עצם ולצמצומה הן באורך והן ברוחב, וכתוצאה מכך תהליך השתלת השן לא בהכרח אפשרי, כיוון שלשתל אין מקום להיאחז בו.

תהליך הרמת הסינוס נועד לשחזר את העצם האבודה ובכך להעניק את האחיזה הדרושה לשתל העתידי.

יתרונות התהליך

 
שורשי השיניים הטוחנות העליונות קרובים ולעיתים שקועים במערות האף (הסינוס).
כשעוקרים שיניים אלה הסינוס גדל לתוך החלל החדש שנוצר, על חשבון העצם שתמכה בשיניים בלסת העליונה.
החזרת גובה או רוחב העצם, על מנת לאפשר השתלה נעשית בתהליך הנקרא הרמת סינוס.
 

מדוע נדרשת הרמת סינוס?

 
עקירת שן גורמת לספיגת עצם בגוף, כאשר המקום המתפנה נתפס על ידי הסינוסים. התוצאה היא שבעצם לשתל החדש אין מספיק מקום להיאחז בו בלסת.
בתהליך המדובר מרימים את הסינוס ומבצעים השתלה של עצם.
המדובר בחומר סינתטי שתפקידו הוא לעודד היווצרות של עצם חדשה וטבעית. העצם החדשה תצמח בתוך כ-4 עד 9 חודשים, ואז ניתן יהיה לבצע את ההשתלה ללא בעיה.
 

סוגים של הרמות סינוס

 
ככלל, קיימים שני סוגים של הרמות סינוס – הרמת סינוס פתוחה וסגורה.

הרמת הסינוס הסגורה מתבצעת במעמד ההשתלה ואפשרית לביצוע רק כשהמחסור בעצם אינו רב.

הרמת הסינוס הפתוחה מצריכה טיפול נפרד, ומחייבת החלמה של מספר חודשים, שבמהלכם צומחת עצם חדשה.
 

מהלך הניתוח

 
תחילה מתבצעת הרדמה מקומית באזור המטופל.
לאחר מכן, יוצרים פתח קטן בחניכיים על מנת לגשת לסינוס.בהמשך הסינוס מורם בעדינות על ידי מכשיר ייעודי וחומר ההשתלה מונח ליד העצם הקיימת.
לאחר מכן מייצבים את חומרי ההשתלה על ידי ממברנת מגן ורקמה של החניכיים וסוגרים באמצעות תפר.
 

מקור העצם לניתוח

 
בעבר העצם לצורך ההשתלה הייתה מגיעה מהמטופל עצמו, דבר שהצריך ניתוח נפרד.
כיום ישנם תחליפים ברמה מאוד גבוהה, שאינם גורמים לבעיות ומצליחים לעודד היווצרות של עצם באופן טבעי.

השימוש בחומרים סינתטיים חוסכים ניתוח למטופל.
 

לסת תחתונה

 
לאחר אבדן שיניים בלסת התחתונה, עצם הלסת נספגת בשני מימדים רוחב וגובה.
בעומק הלסת התחתונה עובר עצב ראשי האחראי על עצבוב השיניים התחתונות והשפה התחתונה.
עצב זה עובר בתוך תעלה הנמצאת בד”כ מתחת לשורשי השיניים התחתונות.
במקרים של אבדן גובה עצם בלסת התחתונה וצורך לשקם ע”י שתלים, חובה לבדוק שנותר גובה עצם מספיק מעל התעלה.
פגיעה בעצב זה עלולה להסתיים בנכות חולפת או קבועה, אבדן תחושה בשיניים ובשפה התחתונה.

במידה ואין מספיק עצם, ניתן להשלים את העצם החסרה במספר דרכים:
  • במידה וחסר רק רוחב עצם ניתן לפצל את העצם ולהוסיף אבקת תחליף עצם או חומר בונה עצם.
  • במידה וחסר גם גובה עצם משתיל הכירורג בלוק עצם הנלקח מאזור אחר בפה (סנטר או אחורי הלסת התחתונה) או מהאגן.

אוגמנטציה

אחרי אובדן שיניים, טראומה או עקירה, עלול להתרחש תהליך טבעי של אובדן עצם, המשמשת לאחיזת שורשי השיניים.
אובדן העצם עלול לפגוע בתהליך של השתלת שיניים, ולכן נדרשת אוגמנטציה.
ככל שחולף זמן רב יותר, כן העצם נספגת בצורה מאסיבית יותר, הן לרוחב והן לאורך.
המילה אוגמנטציה הינה למעשה המונח הרפואי להשתלת עצם.
פעולה זו הינה כירורגית, ובמקרה של מחסור בעצם מאחזת, היא נדרשת כתנאי מקדים להשתלה.
השתלת העצם יכולה להתבצע מספר חודשים לפני ביצוע של השתלת השן אך לעיתים ניתן לבצע את שני הטיפולים בצמוד האחד לשני.
יש לציין כי לעיתים השתלה ועיבוי עצם נדרשים לצורך הצלת שיניים טבעיות, שסובלות מנסיגת עצם בשל מחלות שונות.

כיום ישנם כמה מקורות מקובלים להחלפת העצם הטבעית:

  • תחליף עצם עצמי – כאן הכוונה לתהליך שבו נלקחת עצם טבעית מהמטופל עצמו, על פי רוב מתוך פיו. תהליך זה מצריך בדרך כלל שני ניתוחים נפרדים – האחד להוצאת העצם והשני להשתלתו.
  • עצם מתרומה – ישנו בנק עצם שכולל תרומות של אנשים, כאשר העצמות עוברות השבחה וטיפול מונע להעברת מחלות מאדם לאדם
  • חומר מילוי מהחי – על פי רוב מבקר
  • חומר סינתטי שעשוי ממינרל דמוי עצם

שימור רכס

תהליך השתלת השיניים מתחיל מעקירת השן, החלמה והשתלה של שתל כעבור מספר חודשים.
חשוב להדגיש כי תקופת ההחלמה מובילה לספיגת עצם, שעלולה להוביל לכך שההשתלה תחייב הרמת סינוס מקדימה.
תהליך שימור הרכס נועד לעכב את ספיגת העצם בגוף, ובכך למנוע את הצורך בהשתלת סינוס.
חשוב לציין כי השיטות והחומרים שבהם משתמשים לצורך שימור רכס משתכללים וההליך כולו הופך להיות פחות ופחות פולשני וכואב.

תהליך שימור הרכס חשוב מכמה סיבות:

  • זוהי ההכנה הטובה ביותר לקראת השתל העתידי, שכן תהליך השימור שומר על המקום הדרוש בפה.
  • המחסור בשן לא נראה כלפי חוץ, וכך נשמר המראה האסתטי של החיוך.
  • חיסכון כספי כולל בתהליך ההשתלה כולו.


מה מתרחש בתהליך שימור הרכס?
בתהליך זה, הרופא בעצם הורס חלקית את קירות הרכס ובונה עצם מחודשת. כך ניתן גם לחשב את הגובה ואת הרוחב של העצם לאחר ההחלמה.

עם זאת, חשוב לציין שלמרות שתהליך שימור רכס הוכח כאפקטיבי בעיכוב ספיגת עצם, בסופו של דבר לא הגובה ולא הרוחב של העצם לא יהיו כפי שהיו לפני ההשתלה.

שלבים בביצוע הליך שימור רכס
הטיפול מתחיל מהרדמה מקומית באזור שבו מטפלים.
לאחר מכן, מבצעים את העקירה.
חשוב לשים לב לכך שיש לבצע את העקירה בזהירות המרבית, כדי לא לפגוע בעצם. פגיעה בעצם עלולה לפגוע בהשתלה העתידית ולהוביל אף לצורך בהרמת סינוס.
בחלק מהמקרים באזור הריק תמוקם ממברנת מגן לפני חומרי ההשתלה.
חומר ההשתלה עצמו מיוצב או על ידי אותה ממברנה או על ידי תפרים.לאחר ביצוע ההשתלה יש לאפשר לשן להחלים, תהליך שאורך בין 3 ל- 5 חודשים.

הכירורג יבחר את השיטה המתאימה, לאחר בדיקת המטופל והצילומים, לפי כמות העצם החסרה ומיקום חסר.